תזונה מופחתת שומן ועתירת סיבים ופעילות גופנית מסייעות בחולים בסינדרום המטבולי

בועידה העולמית של רופאי המשפחה מדווחים חוקרים כי נראה שלשינוי סגנון החיים באמצעות שמירה על הדיאטה וביצוע פעילות גופנית השפעה חיובית על מרכיבי הסינדרום המטבולי, הקשורים לסוכרת ולמחלות לב.

החוקרת שהציגה את הנתונים, ד”ר Van Sant-Crowle, מסבירה כי לשינויים בסגנון החיים עשויות להיות השפעות מהירות בשינוי הפרופיל הפיזיולוגי של החולים.

המאפיינים העיקריים של הסינדרום המטבולי כוללים תנגודת לאינסולין, השמנת יתר באיזור הבטן, יתר לחץ דם ואי-תקינויות בפרופיל השומנים כמו רמות מוגבהות של טריגליצרידים ורמות נמוכות של כולסטרול-HDL. כל אחד מהמצבים הללו משתתף בהגדרת הסינדרום המטבולי.

בכדי להעריך את השפעת תוכנית התזונה המופחתת בשומן ועתירה בסיבים והפעילות הגופנית על חולים הסובלים מהסינדרום המטבולי, גייסו החוקרים 38 חולים.

 החולים הגיעו למרכז הרפואי בשל סיבות שונות, כמו מחלת לב, סוכרת, השמנת יתר ויתר לחץ דם. עם הגעתם עברו החולים הערכה גופנית מלאה על ידי רופאים, דיאטנים, פיזיולוגים העוסקים בספורט ויועצי סגנון חיים. לאחר מכן הם קיבלו באופן אישי הדרכה בנוגע לתוכנית הדיאטה והפעילות הגופנית.

הדיאטה הכילה 12%-15% קלוריות משומן ופחות מ-30 גרם של סיבים ביום. המזון שהוגש לחולים לא הוגבל לצריכה קלורית ספציפית, והחולים קיבלו עידוד לאכול כל מה שרצו. הדיאטה התבססה בעיקר על צריכת סלט, וצריכת הנתרן הופחתה לערך נמוך מ-1600 מ”ג ליום.

ד”ר Van Sant-Crowle מסבירה כי על החולים היה להמשיך בדיאטה מרצונם וכי היא, באופן אישי, ראתה אנשים שהזמינו פיצות לחדריהם והלכו לסניף מקומי של רשת בורגר-קינג.

כחלק מתוכנית הפעילות הגופנית, ביצעו החולים 45-60 דקות של פעילות ארובית ביום. אימוני כוח נכללו באימון כ-3 פעמים בשבוע.

לאחר שבועיים בתוכנית, הצליחו החוקרים למצוא שינויים משמעותיים בכמה תחומים:



  • רמת הכולסטרול הממוצעת פחתה בשיעור של 32.5mg/dL, ירידה משמעותית מתחילת התוכנית, P < .0001.


  • רמת כולסטרול ה-LDL פחתה בשיעור של 16.3mg/dL, עם ערך P = .0027.


  • לחץ הדם הסיסטולי פחת ב-18 מ”מ כספית (P < .0001), ולחץ הדם הדיאסטולי פחת ב-6.84 מ”מ כספית (P = .0003).


  • היחס בין רמת הכולסטרול הכללית לרמת כולסטרול ה-HDL פחת ב-0.44, עם ערך P = .028.


  • היחס בין רמת הטריגליצרדים לרמת כולסטרול ה-HDL פחת ב-1.33, עם ערך P = .0003.


  • רמת כולסטרול ה-HDL פחתה בשיעור של 3.65mg/dL, אך השינוי לא היה משמעותי סטטיסטית ביחס לתחית התוכנית.

בהתייחס לחמשת הקריטריונים המתארים את הסינדרום המטבולי, 58% מהחולים שהשתתפו במחקר לא התאימו ל-3 קריטריונים לפחות בעת השלמת התוכנית.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הקשר בין השמנה, תסמונת מטבולית וגלאוקומה במסגרת תוכנית המחקר All of Us של ה־NIH

הקשר בין השמנה, תסמונת מטבולית וגלאוקומה במסגרת תוכנית המחקר All of Us של ה־NIH

מקור: Br J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|04/02/2026

גלאוקומה הינה מחלה כרונית המשמשת גורם מרכזי לעיוורון, וגורם הסיכון ההפיך היחיד הידוע עד כה הוא לחץ תוך־עיני מוגבר. הקשר בין השמנה לגלאוקומה שנוי במחלוקת, ומורכב מהגדרות שונות של השמנה וכן מהקשר האפשרי לתסמונת מטבולית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן