הסיכון להתרחשות שבץ קשור לסיכון לירידה בתפקוד הקוגנטיבי (Stroke)

על-פי תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה, סיכון מוגבר להתרחשות שבץ שנקבע באמצעות ה- Framingham Stroke Risk Profile, FSRP, קשור בסיכון מוגבר לירידה בתפקוד הקוגנטיבי. הדפוס של הפגמים הקוגנטיבים הללו דומה לדפוס הנצפה בליקויים קוגנטיבים שמקורם ווסקולרי.

החוקר הראשי מסביר כי חשיבות העבודה נובעת מכך שדמנציה ווסקולרית או מחלת אלצהיימר (AD) אינן מופיעות באופן פתאומי וללא סיבה, וכי סביר שמדובר בתהליכים איטיים וארוכי טווח. הוא מוסיף כי בקרב אנשים שמעולם לא חוו שבץ או אובחנו עם דמנציה, אלו שמצויים בסיכון מוגבר ללקות בשבץ בתוך 10 שנים מצויים גם בסיכון מוגבר להמצאות בתחום הנמוך של היכולות הקוגנטיביות. החוקרים טוענים כי חשוב להתייחס לגורמי הסיכון להופעת שבץ כגורמי סיכון להתפתחות בעיות קוגנטיביות.    

קבוצת הנבדקים כללה מדגם של 1,011 גברים ו-1,164 נשים המבוסס על אוכלוסיה. הנבדקים ביצעו מבחנים קוגנטיביים כחלק ממחקר קודם בו השתתפו. סקאלת ה-FRSP משתמשת בשיקלול מספר גורמים כגון: גיל, לחץ-דם סיסטולי, סוכרת , עישון סיגריות, המצאות היסטוריה של מחלה קרדיו-ווסקולרית, וקבלת טיפול נגד יתר לחץ-דם או נגד פיברילציה בעורקים, בכדי לקבוע את סיכון הנבדק ללקות בשבץ בתוך 10 שנים.

בשימוש ברגרסיה לינארית רבת-משתנים בכדי ליצור התאמה לגיל, לרמת ההשכלה, למין , ולמשתנים קליניים נוספים, מצאו החוקרים קשר אינברטי בין עליה בסיכון להופעת שבץ במהלך 10 שנים ובין תיפקודים קוגנטיבים כגון: זכרון חזותי-מרחבי, כושר ריכוז, שימת-לב, סקירה, תיפקוד ניהולי, יכולת הסקה מילולית אבסטרקטית, ויכולות למידה וזיכרון מילוליות.

החוקר הראשי אומר כי ההנחה היא שהקשר בין הסיכון ללקות בשבץ בעתיד ובין ביצועים קוגנטיביים ירודים עלולים לנבוע משינויים תיפקודייים במוח שאינם מגיעים לרמה שניתנת לאבחון קליני. הוא מוסיף כי עדויות אחרונות ממחקרי סריקות מוח מעידים כי אטרופיה בלתי-תקינה של המוח קשורה הן בסיכון מוגבר לשבץ והן ליכולות קוגנטיביות פחותות.  

מגבלות המחקר כוללות רוב של נבדקים לבנים ובעלי רמת השכלה גבוהה, דבר המונע הכללה באוכלוסיות אחרות, ומדידות לא אורכיות של התיפקוד הקוגנטיבי.

החוקר הראשי מסכם כי הוא מקוה שהממצאים יעוררו רצון לביצוע מחקרים נוספים אודות הקשר בין הסיכון ללקות בשבץ לבין ליקויים קוגנטיביים באנשים שלא סבלו מדנמנציה או משבץ עד כה. לדבריו, חשוב ביותר להמנע מגורמי סיכון המגבירים סיכון להופעת שבץ ולהתערב מוקדם ככל הניתן בתהליך הנסיגה הקוגנטיבית, אז יתרונות ההתערבות גדולים יותר ולרוב היא מוכתרת בהצלחה.

Stroke. 2004;35:000-000

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן