חוקרים אמריקנים מצאו מספר גורמים הקשורים באי שליטה במתן שתן (urinary incontinence) בשנה שלאחר לידה. נראה כי אימון של שרירי רצפת האגן לא עוזר למנוע את הבעיה.
ממצאים אלו מתבססים על מחקר שבדק 523 נשים שילדו בשנת 1990 ו- 1991. נערך מעקב אחר בריאותן הכללית ב- 12 החודשים לאחר הלידה.
כ- 11.4% מהנשים דיווחו על דרגה מסויימת של בעיית שליטה על מתן שתן ב- 6 השבועות לאחר הלידה. שיעור זה נותר קבוע לאורך המעקב כולו. הגורם שניבא את התפתחות הבעיה במידה הטובה ביותר היה תכיפות מתן השתן. אולם לא ברור אם התכיפות היתה סמן להתפתחות עתידית של urge incontinence או שזו היוותה התנהגות תגובתית במטרה למנוע ארועים של בריחת שתן.
עישון היה קשור בסיכון של פי 3 וגם השמנה הגדילה את הסיכון להתפתחות של הבעיה. הסיכון גם עלה ככל שהתארך משך ההנקה, יתכן שבעקבות השפעות הורמונליות. נשים שילדו לידה נרתיקית היו בסיכון גבוה פי 2.4 בהשוואה לנשים שעברו ניתוח קיסרי. נראה כי שימוש במלקחיים הגדיל את הסיכון עוד יותר, אולם לא נמצא שלמספר הלידות הנרתיקיות הכולל או לאפיזיוטומיה היתה השפעה.
נראה כי להשתתפות בשיעורי הכנה ללידה ולתרגילים לחיזוק רצפת האגן לא היתה השפעה מגנה. למעשה, בקרב נשים שילדו בעבר נראה כי תרגילים אלו אף הגבירו את הסיכון לבריחת שתן.
ממצאים אלו סותרים מחקרים אקראיים שנערכו לאחרונה ומצאו כי לתרגילים לחיזוק רצפת האגן השפעה מגנה. החוקרים אומרים כי מחקר זה אינו אקראי ויתכן שנשים עם בעייה בשליטה על מתן שתן משתמשות בתרגילים אלו יותר מנשים אחרות. יתכן גם שתרגילים אלו הם בעלי פוטנציאל חיובי, אולם הם לא מתבצעים באינטנסיביות הדרושה, הם מוסיפים.
Obstet Gynecol 2003;102:1291-1298.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!