טנקטפלז תוך־עורקי לאחר רה־פרפוזיה מוצלחת בשבץ עקב חסימת כלי דם גדולים: מחקר קליני אקראי

מקור: JAMA Neurology
המחקר נועד לבחון את המינון האופטימלי, את הבטיחות ואת האפקטיביות של מתן תוך־עורקי של טנקטפלז לאחר EVT מוצלח

טנקטפלז (Tenecteplase) הוא אנזים פיברינוליטי בעל יתרונות פוטנציאליים לעומת אלטפלז.

רקע
שבץ איסכמי עקב חסימה בכלי דם גדולים (LVO) מטופל כיום בעיקר באמצעות תרומבקטומיה מכנית (EVT). אף על פי שכ־75% מהחולים מגיעים לרה־פרפוזיה מוצלחת, רק כ־27% נותרים ללא נכות לאחר 90 יום. אחד ההסברים הוא חסימות שנותרות בכלי דם בינוניים או מיקרו־תרומבוזיס (no-reflow phenomenon). מתן תרומבוליזה תוך־עורקית לאחר EVT עשוי לשפר את זרימת הדם ברמה המיקרו־וסקולרית.

מתודולוגיה
• עיצוב המחקר – ניסוי קליני רב־מרכזי בסין, בשני שלבים:
o שלב 1b – עליית מינון (dose escalation), לא רנדומלי, בחינת בטיחות.
o שלב 2a – הרחבת מינון (dose expansion), רנדומלי, בחינת יעילות ראשונית.
• משתתפים: 205 חולים עם LVO במערכת הקדמית, רה־פרפוזיה מוצלחת (eTICI 2b–3) תוך 24 שעות מהופעת התסמינים
• התערבות:
o שלב 1b – מינונים: 0.0313, 0.0625, 0.1250, 0.1875 מ״ג/ק״ג.
o שלב 2a – רק המינונים 0.0313 ו־0.0625 מ״ג/ק״ג מול קבוצת ביקורת (ללא תרומבוליזה).
• תוצא ראשוני:
o שלב 1b – דימום תוך־מוחי סימפטומטי (sICH) תוך 24 שעות
o שלב 2a – תוצאה של ללא נכות (mRS 0–1) לאחר 90 יום

  • תוצאות
    • שלב 1b (48 חולים):
    דימום תוך־מוחי סימפטומטי הופיע ב־1/14 (7.1%) במינון 0.0313, ב־2/22 (9.1%) במינון 0.0625, וב־3/12 (25%) במינון 0.1250 – חורג מסף הבטיחות → המינון המרבי שנחשב נסבל הוא 0.0625 מ״ג/ק״ג.
    • שלב 2a (157 חולים):
    o mRS 0–1 לאחר 90 יום:
    ביקורת: 33.8%
    0.0313 מ״ג/ק״ג: 37.0% (RR מותאם 0.85; p=0.50)
    0.0625 מ״ג/ק״ג: 43.5% (RR מותאם 1.15; p=0.55)
    → לא נמצאה שונות מובהקת סטטיסטית.

בטיחות
שיעור sICH היה דומה (3.1% בביקורת, 4.3% ב־0.0313, 6.5% ב־0.0625). שיעורי תמותה לא היו שונים מובהקות.

מסקנות
• מינונים נמוכים של טנקטפלז תוך־עורקי (0.0313 ו־0.0625 מ״ג/ק״ג) לאחר EVT מוצלח נמצאו בטוחים לשימוש
• טרם הודגם יתרון ברור מבחינת תפקוד נוירולוגי (mRS), אך קיימת מגמה לשיפור בתוצאה התפקודית במינון 0.0625 מ״ג/ק״ג
• יש צורך במחקרי שלב 3 רחבי היקף כדי להוכיח יעילות קלינית משמעותית

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן