פרופ’ סיריס, מתוך כנס גיל המעבר: להמשיך לטפל בסידן, מרבית השברים המתרחשים במציאות הם של נשים אוסטיאופניות…

נושא שעלה בכנס גיל המעבר שהתקיים בשרתון סיטי טאואר ב-16/3 היו אוסטיאופניה.

אנו שמחים להביא כאן ב”שידור חי” את הרצאתה של פרופ’ סיריס.

פרופ’ סיריס, אחת המובילות בעולם בתחום המחקר והטיפול של אוסטיאופורוזיס, ויהודיה חמה המנצלת כל הזדמנות לבקר בישראל, הציגה תמונת מצב עדכנית, וגישה מעניינת לאיבחון וטיפול באוסטיאופניה.

בסופו של דבר, כך הסבירה, מדובר בניהול סיכונים, מניעה וכלכלת בריאות.

הנתון המפתיע שעלה בהרצאתה היה שמרבית השברים מתרחשים אצל נשים פוסמנאפוזליות המוגדרות כבעלות סיכון נמוך יחסית, או אוסטיאופניות. עם זאת, מס’ הנשים שיש לטפל בהם כדי למנוע שבר אחד, גדול יותר בקבוצה זו מאשר בקבוצת הנשים האוסטיאופורטיות.

הגישה שמציעה פרופ’ סיריס היא בניית אלגורתים המודד סיכון (בדומה למה שנעשה בהערכת סיכון למחלות לב) וקביעת קריטריון של התחלת טיפול תרופתי מונע, ע”פ רמת הסיכון שהמערכת קובעת, שהיא עם יחס עלות/תועלת מספיק טוב.

לשאלת כתבנו, לאחר ההרצאה, הסבירה פרופ’ סיריס שהמדד המקובל כיום בעולם המערבי בהקשר זה הוא יחס עלות/QUALY (עלות נדרשת להוספת שנת חיים אחת באיכות חיים תקינה) נמוך מ-35,000 $. אם למשל ימצא שאישה הנמצאת בסיכון לשבר של 8% תטופל בטיפול מונע והפחתת הסיכון תסתכם בעלות/QUALY מתחת ל-35,000 $ אזי יש מקום לכלול באותה מדינה את הטיפול המונע בקבוצת נשים זו במסגרת הביטוח הרפואי או ה”סל”. 

ראוי לציין גם שפרופ’ סיריס ביקרה את המאמר שהופיע לאחרונה ב-NEJM לפיו לא היה בצריכת סידן וויטמין D תועלת בנשים, כשהיא מסבירה שהמחקר נעשה בקרב נשים שממילא צרכו כמות תקינה של סידן, ולכן לתוספת הסידן לא הייתה משמעות.


פרופ’ סיריל הסבירה בהרצאתה שלכל אישה מנופאוזלית המינימום שהרופאים יכולים לעשות זה להמליץ על צריכה יומית של 1200 מ”ג סידן ו-800-1000 יחידות בינ”ל של ויטמין D .

סיקור ההרצאה בחסות :

במקרה של בעייה בהאזנה/צפייה בהרצאה לחצו כאן למידע טכני או פנו אלינו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן