פגיעה חדה בכליה הדורשת דיאליזה לאחר השתלת לב מנבאת תמותה (מתוך Am J Kidney Dis)

מחצית מהחולים הדורשים דיאליזה לאחר השתלת לב ימותו בתקופה, שסביב הניתוח והסיכון לפגיעה כלייתית חדה הדורשת דיאליזה גבוה מאוד עם ההשתלה.

הסיכון לליקוי בתפקוד הכליה עם מחלת לב באופן כללי מתועדת היטב והסיכונים ארוכי טווח של פגם בתפקוד הכליה לאחר השתלת לב גם כן ידועים. במחקר, שפורסם במהדורת נובמבר של American Journal of Kidney Diseases, החוקרים בדקו את הסיכון סביב הניתוח של פגיעה כלייתית חדה הדורשת דיאליזה בקרב 756 חולים, שנזקקו להשתלת לב בין שנים 1993 ו-2004.

פגיעה כלייתית חדה קרתה ב-44 (5.8%) מבין מושתלי לב. שיעור התמותה הכללי בחולים אלה היה 50%. הסיכון היה 1.4% בחולים מושתלים ללא פגיעה כלייתית חדה במהלך התקופה הפוסט ניתוחית. שיעור התמותה הכללי היה 4.2%.

גורמי סיכון פרה ניתוחיים עבור פגיעה כלייתית חדה היו סוכרת, ניתוח קרדיאלי קודם, שימוש במשאבת בלון תוך אאורטלית, רמות אלבומין וקריאטינין בסרום, ניקוד חומרה קלינית גבוה ו-CIT       (cold ischemia time). גורמי סיכון תוך ניתוחיים היו זמן מעקף קרדיו-פולמונרי וצורך בעירויי דם.

OR עבור פגיעה כלייתית חדה הדורשת דיאליזה לאחר השתלת לב היה 3.5 עם סוכרת תלוית אינסולין, 2.7 עבור רמה גבוהה של קריאטינין, 1.29 עבור זמן מעקף קרדיו-פולמונרי ו-0.34 עבור רמה גבוהה של אלבומין בסרום.

השכיחות של סיבוכים קרדיאליים היו 43.2% במושתלי לב עם פגיעה כלייתית חדה בהשוואה ל-5.5% עבור חולים ללא פגיעה כלייתית חדה. השכיחות של סיבוכים נוירולוגים היה 18.2% בהשוואה ל-2.3% עבור אלה ללא פגיעה כלייתית חדה. השכיחות של זיהום רציני היה 54.6% בהשוואה ל-7.2% עבור אלה ללא פגיעה כלייתית חדה לאחר השתלת לב.

לדברי החוקרים מדובר במחקר רטרוספקטיבי. באופן אידיאלי הם רוצים להוריד את הסיכון ולהוריד תמותה (עקב פגיעה כלייתית חדה) ובכך בעצם להגדיל הישרדות, אך לא ניתן להגיד מה האפקט על הורדת חלק מגורמי הסיכון הניתנים לשינוי, כגון הורדת רמת האלבומין, רמת הקריאטינין או זמן המעקף, היות וזה ניתוח רטרוספקטיבי.

באופן אידיאלי, החוקרים רוצים להגיע עם אינדקס סיכון או עם ניקוד סיכון, כך שיהיה ניתן לתפור טיפול פוסט ניתוחי לכל חולה. אם יהיה ניתן לדעת, שחולה נמצא בסיכון גבוה לפגם בתפקוד כלייתי, יהיה ניתן להשתמש בתרופות מדכאות מערכת חיסון עם פחות רעילות או להשתמש במינונים נמוכים יותר של תרופות הרעילות לכליות.

Am J Kidney Dis 2006;48:787-796

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן