ע”פ פירסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , ההוצאה הלאומית על בריאות עלתה ב-2018 ב- 4.3% , בהשוואה ל-2017, והסתכמה ב-101 מיליארד שקל המהווים 7.6% מהתוצר הלאומי הגלמי (תמ”ג).
כידוע, שיעור זה נמוך מהממוצע ב-OECD העומד על ב-8.8%.
נתון משמעותי וחשוב נוסף הוא שהחלק של המימון הציבורי נמוך מאוד ביחס ל-OECD : שיעור של 64% לעומת ממוצע של 74% . במילים אחרות, הצרכנים בישראל מממנים מכיסים (כולל ביטוחים פרטיים) 36% מהוצאות הבריאות בהשווואה לצרכנים ב-OECD.
כאשר מנתחים את ההוצאה לנפש, ולוקחים בחשבון את כוח הקנייה, אז ההוצאה לנפש בישראל היא 2,953 דולר, לעומת יותר מכפול ב-OECD .
הגידול בהוצאה הלאומית ב-2018 מוסבר בין השאר בגידול תשלומי ביטוחי בריאות פרטיים: עלייה 10.3% בסך רכישות הפרמיות ב- 2018 שהסתכמו ל-3.95 מיליארד שקל, לעומת 3.58 מיליארד ב-2017.
עם זאת, בביטוחים המשלימים של קופות החולים, נראה שהרפורמות והצעדים הממשלתיים הובילו לירידה ב- 2018 ב-2.6%, זאת בעקבות תוכנית קיצור התורים של משרד הביאות אשר הובילו לכך שעשרות אלפי ניתוחים הועברו ממימון של ביטוחים המשלימים למימון ציבורי.
ד”ר זאב פלדמן, יו?ר ארגון רופאי המדינה ומ?מ יו?ר ההסתדרות הרפואית, בתגובה לדו”ח הלמ”ס על מערכת הבריאות: “שוב, גם בנתונים הרשמיים של הלמ?ס מתבררת הציניות שבה גורם האוצר לאזרחי ישראל לשלם מכיסם 40% מההוצאה הלאומית לבריאות והציניות שבה מתעלמים מחוק בריאות ממלכתי ומעקרונותיו שמדינת ישראל מחויבת לספק לאזרחיה שירותי בריאות שוויוניים, ברמה סבירה תוך פרק זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריהם.
יש להגדיל באופן מידי את ההשקעה הלאומית לבריאות ל-9% , כמו במדינות ה-oecd, להוסיף תקנים לרופאים ואחיות, לקצר את התורים לניתוחים ולהתייעצויות עם רופאים מומחים, להוסיף מיטות ולמנוע את הצפיפות והפגיעה היומיומית בכבוד האדם“
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!