העיתונאי עידו אפרתי עסק גם הוא בנושא ב”הארץ”. בכתבה שפורסמה החודש נכתב כי בצה”ל החלו להציע להורים השכולים את האפשרות כבר במעמד הבשורה על נפילת הבן. “הנצלת זרע”, מכונה ההליך, והמדינה מעודדת את ההורים, לדברי אפרתי, לשמר את זרע הבנים שנפלו, אך דוחה את ההתמודדות עם ההשלכות האתיות והמשפטיות לעתיד. לדבריו, “הצוות הייעודי של משרד הבריאות זמין בכל שעה ומסייע בתיאום ובהסרת חסמים ביורוקרטיים וטכניים. המשרד גם מחזיק שירות אמבולנסים ייעודי לטובת שינוע מהיר של גופות ממחנה “שורה” אל אחד מארבעה בתי חולים ובנקי זרע שנמצאים בכוננות סביב השעון: איכילוב, שיבא, אסף הרופא ובילינסון”. פרופ’ טליה גבע, מנהלת המחלקה לפריון והולדה במשרד הבריאות, מעידה בכתבה כי “יש לנו אשת קשר שיושבת במחנה שורה, וטלפון של המתאמת שלנו הופץ לכל יחידות ההפריה החוץ-גופית ומתאמות ההשתלות. אנחנו פעילים 24/7… הסיכוי הטוב ביותר הוא בביצוע שימור זרע עד 24 שעות אחרי המוות, ויש הבדלים בין המחצית הראשונה של היממה לבין המחצית השנייה. נעשו ניסיונות להנציל זרע גם ארבעה ימים אחרי המוות, אבל לא נמצא זרע חי. מהספרות הרפואית וגם מהניסיון למדנו שאי-אפשר לחלץ זרע חי מאדם מת אחרי 72 שעות”. עם זאת, ההחלטה על שימוש בזרע אינה מיידית, ומשפחתו של החלל צריכה להמתין לפחות שנה בין הליך השימור לבין פנייה לבית המשפט כדי לעשות בו שימוש.

לכתבתו של עידו אפרתי ב”הארץ”