שר הבריאות חנך היום (8 ביוני 2004) את היחידה לטיפול נמרץ לב בבי”ח בילינסון

בטקס חגיגי שהתקיים היום בבי”ח בילינסון, במעמד שר הבריאות, דני נווה ומנכ”ל קבוצת שירותי בריאות כללית, זאב וורמברנד, נחנכה היחידה לטיפול נמרץ לב במערך הקרדיולוגי.

במהלך סיור ביחידה פגש השר את פליקס גרשקוביץ בן ה- 23 מנתניה, המאושפז ביחידה עקב אי ספיקת לב חמורה וממתין להשתלת לב.

היחידה, שמטרתה לענות על מכלול הדרישות והטיפולים בחולי לב קשים, היא מהמשוכללות בארץ ומשלבת בין ציוד רפואי מתקדם, טיפול רפואי וסיעודי ברמה הגבוהה ביותר ואדריכלות מתקדמת.

ביחידה 10 חדרים אישיים מרווחים ובשניים מהם שירותים ומקלחת צמודים.

החולים נמצאים בהשגחה צמודה מתחנת אחות עגולה המאפשרת קשר עין רציף של “חולה צוות רפואי”. באופן זה, האחיות רואות את כל המטופלים בכל רגע נתון ותחושת הבטחון של המאושפזים עולה.

במהלך בניית היחידה, נבנו גם חדרי רופאים, אולם ישיבות, חדר סטודנטים, יחידת קוצבי לב וחדר המתנה למשפחות הכולל עמדת מידע.

פרופ’ אלכסנדר בטלר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז רפואי רבין: “חנוכת היחידה המחודשת מהווה נדבך חשוב במתן השירות והטיפול בחולי הלב במערך. אנו שמים דגש רב על הטיפול האישי המסור בחולים, בנוסף לתנאי האשפוז ורכישת הציוד המתקדם ביותר. בעקבות חידוש היחידה, תנאי העבודה ותנאי האשפוז השתפרו בצורה משמעותית, המקום מרווח יותר ולכל חולה חדר וציוד מתאים משלו”.

המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי הינו הגדול בישראל וכולל את שתי המחלקות הקרדיולוגיות בבתי החולים בילינסון והשרון. במערך כ 30 מיטות אשפוז בהן מתאשפזים כ 5,000 חולים מדי שנה, 3 חדרי צנתור לב בהם נערכים מדי שנה כ 4,000 צנתורים ו – 8 מכשירי אקוקרדיוגרפיה בהם נעשות כ – 15,000 בדיקות מדי שנה, כמו גם כל הפעילות האבחונית והטיפולית המודרנית ביותר לטיפול בחולי לב.

במקביל מתקיימת פעילות מחקרית ענפה בתחום קליני ובסיסי בכל הקשור בטיפול בחולים עם מחלות עורקים כליליים ושריר הלב.

כמו כן, המערך עוסק בהוראת סטודנטים ומתמחים מהארץ ומחו”ל ומפרסם מדי שנה מחקרים רבים במיטב העיתונים הקרדיולוגיים.

עוד ביקר השר ביחידת נוירורדיולוגיה פולשנית בניהולו של ד”ר שמעון מימון, בה שמע על טכנולוגיית צינתורי המוח.

ביחידה מטופלות באמצעות צינתור בעיות בכלי הדם המוחיים כמו מפרצות מוחיות, דימומים ועוד.

ליחידה ייחודית זו מופנים חולים מבתי החולים מכל רחבי הארץ.

במהלך הביקור פגש השר את רותי טימן, שעברה צינתור בעמוד השידרה עקב שיתוק בו לקתה לילה קודם לכן. השיתוק נבע מחיבור לא תקין בין עורק לוריד בעמוד השידרה.

בזכות פעולת צינתור מהירה במעטפות חוט השידרה שביצע ד”ר מימון, חזרה לגב’ טימן כעבור שלוש שעות התחושה ברגליה ובימים אלו החלה לעמוד ולצעוד מספר צעדים.

בנוסף ביקר השר בחדרי ניתוח וצפה בהדגמת ניתוח לב באמצעות רובוט.

לפרטים נוספים: ורד קויטל, דוברת, ט’ 9377215/9 03, נייד 264918 – 056 ביפר 6106666 מנוי 44525.

ורד קויטל

דוברת

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן