בימים אלו מתחיל במרכז הרפואי קפלן ניסוי קליני שבו מציעים לילדים בעלי רמות כולסטרול גבוהות סוכריות המכילות מיצוי שהופק מסויה לטפול בבעיה.

רב העניין בשומנים גבוהים בדם מתרכז במבוגרים, כיון שבעיה זו היא אחת מגורמי הסיכון העיקריים למחלות כלי דם בכלל ומחלות לב כליליות בפרט. אולם כמו הרבה מצבים כרוניים, דוגמת סכרת או יתר לחץ דם, גם בעיית השומנים הגבוהים בדם (היפרלידמיה) תורמת לטרשת העורקים לאורך שנים רבות, כאשר התהליך הטרשתי מתחיל כבר בילדות. בנתיחות שלאחר המוות בילדים ובני נוער שנהרגו בתאונות דרכים נמצאו רבדים טרשתיים בכלי הדם כבר בעשור השני לחיים. ממצאים דומים הודגמו בנתיחות בחיילים אמריקאים צעירים שנהרגו במלחמת קוריאה. מספר עבודות (אך לא כולן) הראו שילדים עם היפרלידמיה הופכים למבוגרים עם היפרליפידמיה, כלומר ישנה התמדה של הבעיה לאורך השנים. המסקנה המתבקשת איפא היא שיש להתחיל בהתערבות ובטיפול מניעתי כבר בתקופת הילדות.

איתור הבעיה בילדים

ילדים עם היפרלידמיה מאותרים לעתים באופן אקראי תוך כדי בדיקות דם שגרתיות או כחלק מהעיבוד לילדים עם השמנה. יחד עם זאת, קבוצת הסיכון העיקרית להיפרלידמיה בגיל הצעיר מורכבת מילדים למשפחות עם היפרכולסטרולמיה (כלומר רמות כולסטרול גבוהות) משפחתית. במשפחות אלו ניתן למצוא לעתים פרטים שלקו במחלת לב או ארוע מוחי בגילאים צעירים יחסית, כלומר לפני גיל 55 שנים. עד לפני מספר שנים התנהל ויכוח בין המצדדים בסקירת כל אוכלוסיית הילדים במגמה לאתר את הפרטים הסובלים מרמת כולסטרול מוגברת, לבין הדוגלים בגישה הסלקטיבית המתמקדת בילדים למשפחות עם היפרכולסטרולמיה או עם מחלות כלי דם טרשתיות בגיל צעיר. כיום מקובלת הגישה על פיה יש לבדוק ילדים במשפחות עם היפרכולסטרולמיה משפחתית , ולא את כלל האוכלוסיה הצעירה, וזאת על מנת למקד את ההתערבות הטיפולית בקבוצת הסיכון העיקרית. באופן פרקטי, מומלץ לבדוק רמת כולסטרול אצל ילד שלפחות אחד מהוריו מציג רמת כולסטרול מעל 240 מ”ג%. בדיקת סקירה זו איננה מבוצעת בצום, אולם אם התוצאה המתקבלת היא מעל 170 מ”ג%, יש להשלים פרופיל שומנים מלא בצום. מאידך, אם במשפחה ישנם פרטים עם מחלת לב כלילית שהחלה בגיל צעיר, מומלץ לבצע מלכתחילה בדיקת שומנים בצום, ולהתייחס לממוצע של שתי תוצאות לצורך ההחלטה הטיפולית. בילדים ונוער עם רמות כולסטרול גבוהות, יש לשלול סיבות משניות להיפרכולסטרולמיה כגון סכרת, תת פעילות בלוטת התריס, תסמונת נפרוטית, מחלות כבד, מחלות מטבוליות ותרופות.

ערכי כולסטרול בילדים ונוער

הטבלה הבאה מציגה את הערכים הרצויים, הגבוליים והגבוהים של הכולסטרול הכללי ו LDL-כולסטרול, “הכולסטרול הרע”, שמהווה גורם סיכון עיקרי למחלות כלי דם טרשתיות.

קטגוריה כולסטרול כללי (מ”ג%) LDL-כולסטרול (מ”ג%)

רמה רצויה מתחת ל 170 מתחת ל 110

רמה גבולית בין 170 עד 199 בין 110 עד 129

רמה גבוהה מעל 200 מעל 130

טיפול תזונתי

הבסיס לטפול בהיפרליפידמיה הוא דיאטה, המבוססת על צמצום כמות הכולסטרול בכלכלה והפחתה בכמות השומנים הרוויים, בעוד הטיפול התרופתי נועד רק למקרים של היפרכולסטרולמיה קשה. מדובר בשתי רמות של דיאטה השונות במידת ההגבלות שהן מטילות על המטופל. בילדים ראוי שדיאטות אלו יבוצעו בפיקוח רפואי ודיאטני, כדי להבטיח שלא ייוצרו חסרים בויטמינים או מרכיבי מזון אחרים החיוניים לגדילה והתפתחות, והן כדי להשיג הענות מירבית לטיפול. מעבר לדיאטה, בילדים מעל גיל 10 שנים ניתן להוסיף גם טיפול תרופתי , וזאת כאשר מתקיים אחד מהתנאים הבאים: רמת LDL-כולסטרול נשארה מעל 190 מ”ג% לאחר נסיון טיפולי מספיק של 6 עד 12 חודש, או רמת LDL כולסטרול נותרה מעל 160 מ”ג% בנוכחות סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית בגיל צעיר, או שקיימים עוד 2 גורמי סיכון (עישון, סכרת, רמת HDL-כולסטרול נמוכה, יתר לחץ דם או השמנה)

טיפול תרופתי

התרופות המומלצות לטיפול בהיפרכולסטרולמיה בילדים הן תרופות הסופחות חומצות מרה. תרופות אלו נמצאות בשימוש גם בילדים מזה כעשרים שנה, הן נחשבות בטוחות, ומכיוון שאינן נספגות מהמעי, אין להן

תופעות לוואי סיסטמיות. יחד עם זאת, יעילותן בינונית, ובדרך כלל מושגת ירידה של 15%-20% ברמת LDL-כולסטרול בשימוש בתרופות אלו. בעיה נוספת עם תרופות אלו היא ההיענות הנמוכה יחסית לשימוש בתרופות אלו לטווח ארוך, הן בשל תופעות לוואי במערכת העיכול, הן בשל הטעם הרע, והן בגלל הצורך לקחת את התרופה שלש פעמים ביממה.

התרופות היעילות לטפול בהיפרלידמיה במבוגרים מקבוצת הסטטנים אינן מאושרות לשימוש שגרתי בילדים, ויש הממליצים להשתמש בהם בילדים עם רמות LDL-כולסטרול מעל 250 מ”ג% או בילדים להורים שנפטרו ממחלת לב כלילית לפני גיל 40. מנגד ישנם חוקרים הטוענים כי עם הצטברות ניסיון ונתונים בדבר בטיחות ונוחות השימוש בסטטינים, ניתן לשקול שימוש ליברלי יותר בתרופות אלו בילדים. לאור היקפם המצומצם של המחקרים בנושא זה בילדים והעדר מעקב ארוך טווח אחר הילדים שהשתתפו במחקרים, לא ניתן לנמליץ באופן גורף על טיפול בסטטינים בילדים.

שומנים וסויה

העבודה שהחלה במחקר הרפואי קפלן נועדה לענות על חלק מהבעיות הטיפוליות בהיפרלידמיה בגיל הצעיר. המוצר שנבחר הינו מוצר טבעי שמוצה מפולי סויה, ולפיכך לא קיימת למעשה בעיה של תופעות לוואי. הבחירה מבוססת על הידוע עד כה בנושא השפעת הסויה בהורדת ערכי השומנים בדם. בסקירה של 38 מחקרים קליניים שפורסמה לא מכבר נמצא כי צריכת סויה הביאה לירידה ברמות הכולסטרול הכללי בדם ו LDL כולסטרול (“הכולסטרול הרע”) בהשוואה לקבוצות בקורת. בארבע מן העבודות שבהן טופלו ילדים, רובם עם היפרכולסטרולמיה משפחתית, נצפו תוצאות דומות בהפחתת ערכי השומנים בדם. המכניזם המביא להורדת השומנים בדם בעקבות צריכת סויה איננו ברור, אולם בכמה מחקרים הוצע שאיזופלבונים, תרכובות המצויות בכמות גדולה בסויה עשויות לפעול להפחתת רמות הכולסטרול.

האיזופלבונים שמוצו מסויה שולבו בסוכריות טופי פשוטות, וזאת על מנת להפוך את הטיפול לאטרקטיבי למטופלים הצעירים ולעודד את ההענות לטיפול שאמור להמשך שנים. “הסוכריה הרפואית” פותחה בעזרת טכנולוגית המזון של בית החרושת כרמית בראשל”צ וד”ר זוהר כרם מהפקולטה לחקלאות ברחובות. הטעם המקורי נשמר כמעט במלואו, כיון שהחומר הפעיל בסוכריה הוא נמוך יחסית למשקלה.

בניסוי הקליני ישתתפו ילדים ומתבגרים בגילאים 6 עד 14 שנים עם רמות שומנים גבוהות, אך ללא משקל עודף. לאחר 3 חדשי טפול בדיאטה בהשגחה רפואית ודיאטנית צמודה, יעברו המטופלים שנכשלו בהורדת ערכי השומנים לטיפול בסוכריות במינונים שונים. את הטיפול ילוו רופא אנדוקרינולוג ודיאטנית אחת לחודש.

נכתב ע”י ד”ר אמנון צונג מהיחידה לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית.

מסרה

דנה קידר

דוברת המרכז הרפואי