במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Hepatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ארוך-טווח ב- Tenofovir Disoproxi Fumarate (או TDF) מלווה בסיכון מוגבר לשברים בקשישים עם זיהום כרוני בנגיף HBV (או Hepatitis B Virus).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זיהום בנגיף HBV מלווה בירידה בצפיפות עצם ועליה בסמני שחלוף עצם. עם זאת, אין נתונים רבים אודות ההשפעה של הטיפול על שברים קליניים. הם בחנו את ההשפעה של TDF לעומת Entecavir על הסיכון לשברים בקשישים עם זיהום כרוני בנגיף HBV.
החוקרים זיהו חולים עם זיהום כרוני בנגיף HBV בגילאי 60 שנים ומעלה שטופלו ב-Entecavir או TDF בין ינואר 2008 ועד דצמבר 2022 בהונג קונג. הם השלימו ניתוח מותאם להערכת הסיכון להיארעות שברים בקרב מטופלים ב-Entecavir או TDF לפני ואחרי 24 חודשים.
מדגם המחקר כלל 41,531 חולים עם זיהום כרוני בנגיף HBV (גיל ממוצע של 69.8 שנים, 61.6% גברים) שטופלו ב-Entecavir (39,987 חולים) או TDF (1,634 חולים).
לאחר חציון מעקב של 25.3 חודשים, 1,733 חולים (4.2%) אובחנו עם שבר חדש. בקרב חולים עם היארעות שברים תועדה שכיחות גבוהה יותר של אבחנה של סוכרת, יתר לחץ דם, אי-ספיקת לב, דלקת מפרקים שגרונית, אוסטיאופורוזיס והיסטוריה של שברים.
בהשוואה לחולים תואמים שטופלו ב-Entecavir, הסיכון להיארעות שברים בקרב מטופלים ב-TDF היה דומה במהלך 24 החודשים הראשונים (יחס סיכון משוקלל של 1.71, רווח בר-סמך 95% של 1.08-2.72).
שיעורי ההיארעות המצטברים של שברים לאחר 24 חודשים עמדו על 2.3% בקרב מטופלים ב-TDF לעומת 2.6% במטופלים ב-Entecavir, כאשר לאחר 60 חודשים השיעורים המקבילים עמדו על 6.4% לעומת 4.7%, בהתאמה ולאחר 96 חודשים שיעורי היארעות שברים חדשים עמדו על 10.2% לעומת 6.8%, בהתאמה.
הסיכון לשברים עלה עם טיפול ב-TDF למשך 24 חודשים ומעלה בקשישים עם זיהום כרוני בנגיף HBV. החוקרים קוראים להתאים באופן פרטני את הטיפול התרופתי כנגד HBV על-בסיס גיל ומחלות רקע של החולים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!