ניתוח עצב עשוי להשיב את התפקוד בילדים עם נגיף דמוי-פוליו (לידיעה במדסקייפ)

ניתוח העברת עצב בילדים עם שיתוק משנית ל-AFM (Acute Flaccid Myelitis), אשר לא הגיבו לשנה של טיפול רפואי, עשוי לסייע בהשבת התפקוד בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים מלוס-אנג’לס. חלק מהחולים הללו חזרו להשתתף בפעילויות ספורט.

ד”ר מיטשל סרויה מלוס אנג’לס ניתח 15 מבין למעלה מ-20 ילדים שנבחנו במרכז הרפואי שלו ובחן את התוצאות בכלל הילדים הללו. מהנתונים לאחר ארבע שנות מעקב עלה כי בכל 15 הילדים הללו חל שיפור בתפקוד בעקבות ההתערבות הניתוחית.

החוקרים דירגו את תפקוד השרירים בסולם של 0-7 נקודות, כאשר מדד אפסי מעיד על התפקוד הגרוע ביותר ומדד של 7 נקודות מעיד על התפקוד הטוב ביותר. הם מצאו כי המספרים עלו לאחר ההתערבות הניתוחית בילדים אלו. לאורך המעקב אחר 12 מבין 15 הילדים זוהה שיפור ממוצע במדדים של 1+ בכתף, 2+ במרפק ו-2.5+ בכף היד ושורש כף היד.

חשוב מכך, החוקרים ניסו לבחון אם ניתן לנבא  אילו חולים הינם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר ליהנות מהתועלת של ניתוח העברה עצבית. הם השוו את מדדי כוח השרירים בתחילת המחקר ולאחר שלושה חודשים מהופעת השיתוק בכדי להבחין בין חולים עם החלמה ספונטאנית ואלו בהם סיכוי גבוה יותר לדרישה לניתוח.

הילדים בהם סיכוי גבוה יותר לתוצאות טובות באופן ספונטאני היו אלו בהם תועדה הכפלה של המדדים לאחר שלושה חודשים. לכן, אם המדד המשולב השתפר מ-15 ל-30, לדוגמא, אזי הצפי היה כי הם יתאוששו ללא צורך בהתערבות ניתוחית.  עם זאת, באלו עם מדדים שנותרו ללא שינוי או עם שיפור קל בלבד תועד סיכוי גבוה לדרישה להתערבות ניתוחית.

כאשר החוקרים בחנו את הקבוצה לאחר 9 חודשים, 12 חודשים, או 15 חודשים, הם מצאו כי לא חל שיפור ספונטאני במצבם. הם מדגישים כי אין הדבר אומר כי הם לא ימשיכו להתאושש לאחר שלושה חודשים, אלא שההחלמה תהיה לא-מלאה (ללא התערבות ניתוחית).

החוקרים מדגישים כי לא מדובר רק בשיפור של המדדים, שכן תועד גם שיפור ניכר בפעילויות היומיומיות.

קיים הבדל בהיקף החזרה לתפקוד של הילדים. באלו שהיו משותקים לפרק זמן קצר יותר ואלו בהם העצבים שנתרמו היו חזקים יותר, תועדה נטיה לתוצאות טובות יותר.

החוקרים מציינים כי ניתוחי העברת עצב אינם מושלמים, לא מדובר בפרוצדורה הפועלת כנגד הזיהום הנגיפי ואין נסיגה מלאה של ה-AFM. עם זאת, בילדים בהם לא חל שיפור עם טיפול רפואי קונבנציונאלי, ניתוח זה עשוי להיות הסיכוי הטוב ביותר להביא לשיפור תפקודי.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן