ניתוח העברת עצב בילדים עם שיתוק משנית ל-AFM (Acute Flaccid Myelitis), אשר לא הגיבו לשנה של טיפול רפואי, עשוי לסייע בהשבת התפקוד בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים מלוס-אנג’לס. חלק מהחולים הללו חזרו להשתתף בפעילויות ספורט.

ד”ר מיטשל סרויה מלוס אנג’לס ניתח 15 מבין למעלה מ-20 ילדים שנבחנו במרכז הרפואי שלו ובחן את התוצאות בכלל הילדים הללו. מהנתונים לאחר ארבע שנות מעקב עלה כי בכל 15 הילדים הללו חל שיפור בתפקוד בעקבות ההתערבות הניתוחית.

החוקרים דירגו את תפקוד השרירים בסולם של 0-7 נקודות, כאשר מדד אפסי מעיד על התפקוד הגרוע ביותר ומדד של 7 נקודות מעיד על התפקוד הטוב ביותר. הם מצאו כי המספרים עלו לאחר ההתערבות הניתוחית בילדים אלו. לאורך המעקב אחר 12 מבין 15 הילדים זוהה שיפור ממוצע במדדים של 1+ בכתף, 2+ במרפק ו-2.5+ בכף היד ושורש כף היד.

חשוב מכך, החוקרים ניסו לבחון אם ניתן לנבא  אילו חולים הינם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר ליהנות מהתועלת של ניתוח העברה עצבית. הם השוו את מדדי כוח השרירים בתחילת המחקר ולאחר שלושה חודשים מהופעת השיתוק בכדי להבחין בין חולים עם החלמה ספונטאנית ואלו בהם סיכוי גבוה יותר לדרישה לניתוח.

הילדים בהם סיכוי גבוה יותר לתוצאות טובות באופן ספונטאני היו אלו בהם תועדה הכפלה של המדדים לאחר שלושה חודשים. לכן, אם המדד המשולב השתפר מ-15 ל-30, לדוגמא, אזי הצפי היה כי הם יתאוששו ללא צורך בהתערבות ניתוחית.  עם זאת, באלו עם מדדים שנותרו ללא שינוי או עם שיפור קל בלבד תועד סיכוי גבוה לדרישה להתערבות ניתוחית.

כאשר החוקרים בחנו את הקבוצה לאחר 9 חודשים, 12 חודשים, או 15 חודשים, הם מצאו כי לא חל שיפור ספונטאני במצבם. הם מדגישים כי אין הדבר אומר כי הם לא ימשיכו להתאושש לאחר שלושה חודשים, אלא שההחלמה תהיה לא-מלאה (ללא התערבות ניתוחית).

החוקרים מדגישים כי לא מדובר רק בשיפור של המדדים, שכן תועד גם שיפור ניכר בפעילויות היומיומיות.

קיים הבדל בהיקף החזרה לתפקוד של הילדים. באלו שהיו משותקים לפרק זמן קצר יותר ואלו בהם העצבים שנתרמו היו חזקים יותר, תועדה נטיה לתוצאות טובות יותר.

החוקרים מציינים כי ניתוחי העברת עצב אינם מושלמים, לא מדובר בפרוצדורה הפועלת כנגד הזיהום הנגיפי ואין נסיגה מלאה של ה-AFM. עם זאת, בילדים בהם לא חל שיפור עם טיפול רפואי קונבנציונאלי, ניתוח זה עשוי להיות הסיכוי הטוב ביותר להביא לשיפור תפקודי.

לידיעה במדסקייפ