אגרטרובן או אפטיפיבטייד תוך־ורידי במטופלים שעברו טרומבקטומיה מכנית (thrombectomy)

מקור: JAMA Neurology
ניתוח תת־קבוצה מתוך ניסוי אקראי

רקע ומטרות

המחקר נועד לבדוק האם הוספת תרופות אנטי־תרומבין (argatroban) או אנטי־אגרגנטית(eptifibatide) דרך הוריד, כתרופות משולבות עם טרומבוליזיס תוך־ורידי, משפרת את שיעורי השגשוג (reperfusion) ותוצאות קליניות בקרב מטופלים שעברו טרומבקטומיה מכנית (thrombectomy) לשבץ איסכמי.

מתודולוגיה

  • מדובר בניתוח תת־קבוצה מתוכנן מראש מתוך ניסוי MOST (Multi-Arm Optimization of Stroke Thrombolysis), ניסוי רנדומלי, רב-מרכזי, שלב 3, חד־עיוור
  • הניסוי התנהל בין השנים 2019–2023 וכלל מעקב לתקופה של 90 ימים לאחר התערבות
  • המשתתפים חולקו באקראי לשלוש קבוצות: פלצבו, argatroban או eptifibatide, תוך־75 דקות מהתחלת הטרומבוליזיס
  • המשתנה הראשי לבחינת יעילות היה ציון ה־utility-weighted modified Rankin Scale (UW-mRS) בתום 90 יום — דירוג בין 0–10, כאשר ציון גבוה יותר משקף תפקוד טוב יותר

משתתפים

  • מתוך 5,376 מטופלים שהוערכו, 514 נרשמו למחקר. מתוכם, 254 התכוננו לעבור טרומבקטומיה מכנית (110 פלצבו, 31 argatroban, 113 eptifibatide)
  •  219 מהם אכן עברו צנתור וטרומבקטומיה : 94 פלצבו, 27 argatroban, ו־98 eptifibatide
  • גיל ממוצע סביב 68 שנים; כ-53% מהמטופלים היו נשים

תוצאות עיקריות

תפקוד 90-יום (UW-mRS):

  • פלצבו: ממוצע 6.68 (95% CI: 5.98–7.39)
  • Eptifibatide: ממוצע 6.47 (95% CI: 5.79–7.15)
  • Argatroban: ממוצע 5.35 (95% CI: 4.13–6.58)
    כלומר, לא נצפה שיפור בתפקוד עם התרופות לעומת פלצבו

אחוזי חידוש זרימה (TICI 2b/2c/3):

  • פלצבו: 83% (83/92)
  • Eptifibatide: 84% (82/98)
  • Argatroban: 63% (17/27)
    לא נראה יתרון ברור בחידוש זרימה

בטיחות (דימום תוך־גולגולתי סימפטומטי):

  • שיעורים דומים בין הקבוצות — לא נצפה עלייה משמעותית בשיעור דימומים

מסקנה

הוספת argatroban או eptifibatide לטרומבוליזיס תוך־ורידי בקרב מטופלים שעברו טרומבקטומיה מכנית לא שיפרה תוצאות תפקודיות ולא הגבירה את שיעור חידוש הזרימה, ובאירועים החריפים לא נצפה שינוי משמעותי ברמת הדימום.

משמעות קלינית

  • תוספת טיפולית זו אינה מומלצת בשלב זה בקרב מטופלים שעוברים טרומבקטומיה מכנית לאחר טרומבוליזיס
  • החוקרים מציינים שבדיקות עתידיות עשויות להתרכז באוכלוסיות שלא יכולות לקבל טרומבוליזיס, כדי לבדוק אם שם ייתכנו יתרונות

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן