נטילת אספירן מלווה בהתקדמות איטית יותר של מפרצת אבי עורקים בטני, בפרט בגברים ובאלו שאינם מעשנים, ללא עליה בסיכון לתמותה, דימום מג’ורי, דיסקציה או קרע של המפרצת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

מדגם המחקר כלל 3,435 מבוגרים עם מפרצת אבי עורקים (קוטר מקסימאלי של אבי עורקים של 3.0 ס”מ ומעלה מתחת לגובה עורקי הכליה) אשר השלימו לפחות שתי בדיקות אולטרה-סאונד. המשתתפים סווגו לקבוצת חולים שטופלה באספירין או אלו שלא טופלו באספירין. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 73.7 שנים, כאשר מרביתם היו גברים (77.5%).

התוצאים הקליניים שנבחנו כללו את שיעורי התמותה מכל-סיבה, דימום מג’ורי, התקדמות מפרצת ומשלב של דיסקציה, קרע או תיקון.

לאחר מעקב של עד 10 שנים, לא תועדו הבדלים בשיעורי התמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.92, p=0.32), דימומים מג’וריים (יחס סיכון של 0.88, p=0.012), או משלב תיקון, דיסקציה או קרע מפרצת (יחס סיכון מתוקן של 1.16, p=0.09) בקרב מטופלים תחת אספירין, ללא תלות במין או הרגלי עישון.

בקרב מטופלים באספירין תועד שינוי שנתי ממוצע איטי יותר בקוטר המפרצת. בהשוואה לחולים שלא נטלו אספירין (2.8 לעומת 3.8 מ”מ בשנה, P=0.001).

בחלוקה לפי הרגלי עישון ומין החולה, בהשואה לאלו שלא טופלו באספירין, טיפול באספירין לווה בשינוי שנתי ממוצע איטי יותר בקוטר המפרצת בקרב לא-מעשנים (p=0.02) ובקרב גברים (p=0.03). עוד עולה מהנתונים כי בהשוואה לחולים שלא נטלו אספירין, בקרב מטופלים באספירין תועד סיכוי נמוך יותר להתקדמות מהירה של מפרצת, אשר הוגדרה כעליה של לפחות 0.5 ס”מ בשנה, אך מגמה זו תועדה רק בקרב לא-מעשנים (יחס סיכויים מתוקן של 0.63, p=0.008) ובגברים (יחס סיכויים מתוקן של 0.64, p=0.005).

ממצאי המחקר מעידים כי טיפול באספירין עשוי להפחית את הגדילה וההתקדמות של מפרצת אבי עורקים בטני באוכלוסיות חולים מסוימות. לאור מכלול הנתונים המצביעים על החשיבות של הפעלת טסיות בהתקדמות המחלה, דרושים מחקרים אקראיים ומבוקרים להוכחת החשיבות של אספירין בטיפול במפרצת אבי עורקים בטני.

JAMA Netw Open, Dec 12, 2023

לידיעה במדסקייפ