השוואת יעילות ובטיחות Tenecteplase לעומת Alteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד (JAMA Netw Open)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בספרות הרפואית יש עדויות ממחקרים לא-אקראיים לפיהן Tenecteplase בטוח כמו Alteplase ועשוי להיות מלווה בתוצאות תפקודיות טובות יותר בחולים לאחר אירוע מוחי איסכמי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Tenecteplase מצוי בשלבי בחינה כטיפול תרומבוטי חליפי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד במסגרת מחקרים אקראיים ומבוקרים הנערכים בימים אלו. בנוסף, יש בספרות הרפואית דיווחים על ניסיון קליני עם שימוש מעבר להתוויות המאושרות של הטיפול ב- Tenecteplase לעומת Alteplase בחולים עם אירוע מוחי איסכמי.

מטרת המחקר הנוכחי ההייתה לבחון את העדויות בנוגע לבטיחות ויעילות מתן תוך-ורידי של Tenecteplase לעומת מתן תוך-ורידי של Alteplase במחקרים לא-אקראיים.

סקירת הספרות הובילה לזיהוי שישה מחקרים עם 1,820 חולים (618 מטופלים ב- Tenecteplase). התוצא העיקרי היה הסיכוי להשגת תוצא תפקודי טוב, כפי שנקבע לפי מדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-2 נקודות לאחר 90 ימים.

מהנתונים עולה כי בקרב חולים שטופלו ב- Tenecteplase תועדו סיכויים גבוהים יותר לתוצא תפקודי טוב לאחר שלושה חודשים (יחס סיכויים של 1.22, רווח בר-סמך 95% של 0.90-1.66; יחס סיכויים מתוקן של 1.60, רווח בר-סמך 95% של 1.08-2.37), רה-קנליזציה מוצלחת (יחס סיכויים של 2.82, רווח בר-סמך 95% שך 1.12-7.10; יחס סיכויים מתוקן של 2.38, רווח בר-סמך 95% של 1.18-4.81) ושיפור נוירולוגי מוקדם (יחס סיכויים של 4.88, רווח בר-סמך 95% של 2.03-11.71; יחס סיכויים מתוקן של 7.60, רווח בר-סמך 95% של 1.97-29.41).

לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעור החולים עם תוצא תפקודי מצוין לאחר שלושה חודשים (מדד mRS של 0-1), דימום תוך-גולגולתי תסמיני, או המטומה פרנכימאלית.

על-בסיס ממצאי המחקר הנוכחי, החוקרים כותבים כי יש מקום לגייס חולים למחקר אקראי ומבוקר להערכת תוצאות הטיפול ב- Tenecteplase.

JAMA Netw Open, March 1, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן