עדויות חדשות תומכות ביתרונות טיפול אנדווסקולארי זמן ממושך לאחר הופעת אירוע מוחי (JAMA Neurol)

טיפול אנדווסקולארי לווה בתוצאות טובות יותר בחלק מהחולים לאחר אירוע מוחי גם כאשר בוצע למעלה מ-16 שעות מהפעם האחרונה בה חשו כהרגלם, כך עולה מנתוני מחקר רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של רקמה ברת-הצלה 16 שעות ומעלה מהפעם האחרונה בה נראה החולה בריא לאחר אירוע מוחי איסכמי עקב חסימה אקוטית של כלי דם גדול ולבחון את התועלת של טיפול אנדווסקולארי בחסימה מאוחרת של כלי דם גדול.

במחקר מקרה-ביקורת הנוכחי, מבין 8,032 חולים עם אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף שאושפזו בין תחילת שנת 2012 ועד סוף שנת 2018, 150 חולים זוהו באופן רטרוספקטיבי עם אירוע מוחי איסכמי חד וחסימה של עורק התרדמה הפנימי או העורק המוחי האמצעי, עם מדד NIHSS של 6 נקודות ומעלה. כל החולים הגיעו לבית החולים 16 שעות ומעלה מהפעם האחרונה בה נראו בריאים. ההחלטה על טיפול אנדווסקולארי התקבלה ע”י הרופא המטפל, בהתאם לפרוטוקול המוסדי.

מדגם המחקר כלל 150 חולים (גיל ממוצע של 70.1 שנים, 54% גברים), מהם כשליש ענו על קריטריוני הדימות של שלושת המחקרים הגדולים בנושא טיפול אנדווסקולארי DAWN (50 חולים), DEFUSE 3 (58 חולים) ו-ESCAPE (57 חולים) – וב-16% (24 חולים) הושלם בסופו של דבר טיפול אנדווסקולארי.

מהנתונים עולה כי טיפול אנדווסקולארי לווה בסיכויים טובים יותר למדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-2 לאחר 90 ימים (יחס סיכויים מתוקן של 11.08, רווח בר-סמך 95% של 1.88-108.60) ושינוי במדד mRS לאחר 90 ימים (יחס סיכויים מתוקן משותף של 5.17, רווח בר-סמך 95% של 1.80-15.62).

דימום לפרנכימה מסוג 2 זוהה ב-3 מבין 24 חולים (13%) לאחר טיפול אנדווסקולארי וב-4 מבין 126 חולים (3%) לאחר טיפול תרופתי (יחס סיכויים מתוקן של 4.06, רווח בר-סמך 95% של 0.63-26.30).

בתת-קבוצה של 109 חולים שהיו 24 שעות לאחר הפעם האחרונה בה נראו במצב בריא, טיפול אנדווסקולארי לווה בשינוי חיובי במדד mRS (יחס סיכויים מתוקן משולב של 10.54, רווח בר-סמך 95% של 2.18-59.34).

ממצאי המחקר הנוכחי מציעים כי תתכן תועלת לטיפול אנדווסקולארי בחולים עם חסימת כלי דם גדול במערכת הקדמית וח בר-סמך 95ובים יותר למדד לים בנושא טיפול אנדווסקולארי – מוחי האמצעי.וע וף שנת 2018, 150 חולי זוהה מתקבלים בשלב מאוחר מאוד (מעל 16 שעות עד 10 ימים) מהפעם האחרונה בה נראו במצב בריא.

  JAMA Neurol. Published online August 10, 2020

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן