עדויות חדשות תומכות ביתרונות טיפול אנדווסקולארי זמן ממושך לאחר הופעת אירוע מוחי (JAMA Neurol)

טיפול אנדווסקולארי לווה בתוצאות טובות יותר בחלק מהחולים לאחר אירוע מוחי גם כאשר בוצע למעלה מ-16 שעות מהפעם האחרונה בה חשו כהרגלם, כך עולה מנתוני מחקר רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של רקמה ברת-הצלה 16 שעות ומעלה מהפעם האחרונה בה נראה החולה בריא לאחר אירוע מוחי איסכמי עקב חסימה אקוטית של כלי דם גדול ולבחון את התועלת של טיפול אנדווסקולארי בחסימה מאוחרת של כלי דם גדול.

במחקר מקרה-ביקורת הנוכחי, מבין 8,032 חולים עם אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף שאושפזו בין תחילת שנת 2012 ועד סוף שנת 2018, 150 חולים זוהו באופן רטרוספקטיבי עם אירוע מוחי איסכמי חד וחסימה של עורק התרדמה הפנימי או העורק המוחי האמצעי, עם מדד NIHSS של 6 נקודות ומעלה. כל החולים הגיעו לבית החולים 16 שעות ומעלה מהפעם האחרונה בה נראו בריאים. ההחלטה על טיפול אנדווסקולארי התקבלה ע”י הרופא המטפל, בהתאם לפרוטוקול המוסדי.

מדגם המחקר כלל 150 חולים (גיל ממוצע של 70.1 שנים, 54% גברים), מהם כשליש ענו על קריטריוני הדימות של שלושת המחקרים הגדולים בנושא טיפול אנדווסקולארי DAWN (50 חולים), DEFUSE 3 (58 חולים) ו-ESCAPE (57 חולים) – וב-16% (24 חולים) הושלם בסופו של דבר טיפול אנדווסקולארי.

מהנתונים עולה כי טיפול אנדווסקולארי לווה בסיכויים טובים יותר למדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-2 לאחר 90 ימים (יחס סיכויים מתוקן של 11.08, רווח בר-סמך 95% של 1.88-108.60) ושינוי במדד mRS לאחר 90 ימים (יחס סיכויים מתוקן משותף של 5.17, רווח בר-סמך 95% של 1.80-15.62).

דימום לפרנכימה מסוג 2 זוהה ב-3 מבין 24 חולים (13%) לאחר טיפול אנדווסקולארי וב-4 מבין 126 חולים (3%) לאחר טיפול תרופתי (יחס סיכויים מתוקן של 4.06, רווח בר-סמך 95% של 0.63-26.30).

בתת-קבוצה של 109 חולים שהיו 24 שעות לאחר הפעם האחרונה בה נראו במצב בריא, טיפול אנדווסקולארי לווה בשינוי חיובי במדד mRS (יחס סיכויים מתוקן משולב של 10.54, רווח בר-סמך 95% של 2.18-59.34).

ממצאי המחקר הנוכחי מציעים כי תתכן תועלת לטיפול אנדווסקולארי בחולים עם חסימת כלי דם גדול במערכת הקדמית וח בר-סמך 95ובים יותר למדד לים בנושא טיפול אנדווסקולארי – מוחי האמצעי.וע וף שנת 2018, 150 חולי זוהה מתקבלים בשלב מאוחר מאוד (מעל 16 שעות עד 10 ימים) מהפעם האחרונה בה נראו במצב בריא.

  JAMA Neurol. Published online August 10, 2020

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן