שיעור גבוה של אשפוזים חוזרים לאחר טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי (JACC Cardiovasc Interv)

בחולים לאחר טיפול אנדווסקולארי לאירוע מוחי איסכמי אקוטי שיעור גבוה יותר של אשפוזים חוזרים, לא-אלקטיביים, בתוך 30 ימים, אם כי אלו לא היו גבוהים יותר בהשוואה לאלו שטופלו בתרומבוליזה בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה גדול, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת JACC: Cardiovascular Interventions.

החוקרים ביקשו לבחון את היארעות, גורמים מנבאים וסיבות לאשפוזים חוזרים, לא-אלקטיביים, במהלך 30 ימים לאחר טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי. הם התבססו על מאגר Nationwide Readmissions Database לשנים 2013-2014, לזיהוי אשפוזים בשל אבחנה עיקרית של אירוע מוחי איסכמי במהלכם הושלם טיפול אנדווסקולארי, עם או בלי טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי. הם בחנו את ההיארעות והגורמים לאשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים. ניתוח סטטיסטי שימש לזיהוי גורמים מנבאים בלתי-תלויים לאשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים.

מבין 2,055,365 אשפוזים משוקללים עם אירוע מוחי איסכמי חד והישרדות עד לשחרור מבית החולים, טיפול אנדווסקולארי הושלם ב-10,795 מקרים (0.5%). שיעור האשפוזים החוזרים בתוך 30 ימים עמד על 12.4% בתוך חציון של תשעה ימים. סוכרת, הפרעות קרישה, ביטוח של Medicare או Medicaid וגסטרוסטומיה במהלך האשפוז הראשוני זוהו כגורמים שניבאו אשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים, אך לא כך היה עם שילוב טיפול תרומבוליטי ואנדווסקולארי.

הגורמים הנפוצים ביותר לאשפוזים חוזרים כללו זיהומים (17.2%), סיבות לבביות (17%) והישנות אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף (14.8%). בהשוואה לטיפול תרומבוליזה בלבד, הסיכון לאשפוזים חוזרים בתוך 30 ימים היה דומה.

בחולים שאושפזו בשל אירוע מוחי איסכמי חד והשלימו טיפול אנדווסקולארי, שיעור האשפוזים החוזרים, הלא-אלקטיביים, בתוך 30 ימים, היה גבוה ותועד בקרוב לאחד מכל שמונה

חולים, אך היה דומה בחולים שטופלו בתרומבוליזה בלבד. הסיכון לאשפוזים חוזרים נקשר עם מאפיינים דמוגרפיים מסוימים של החולים, מחלות רקע וסיבוכים, אך לא עם טיפול תרומבוליזה. זיהומים, סיבות לבביות והישנות אירועים מוחיים או אירועים איסכמיים חולפים היו הגורמים הנפוצים ביותר שהובילו לאשפוז חוזר לאחר טיפול אנדווסקולארי, ממצא המדגיש את הצורך בטיפול מולטי-דיציפלינרי מקיף במקרים אלו.

JACC Cardiovasc Interv. 2018;11:2414-2424

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן