בחולים זמן קצר לאחר אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף משנית לטרשת עורקים תוך-גולגולתיים, פרוצדורת EDAS (Encephaloduroarteriosynangiosis), המכוונת מחדש עורקי גולגולת או דורה לתוך המוח הביאה להפחתת הסיכון להישנות אירועים במחקר בשלב IIa. ממצאי המחקר הוצגו במהלך כנס ה-World Stroke Congress.
המחקר כלל חולים עם היצרות תסמינית של לפחות 70% בחלק התוך-גולגולתי של עורק התרדמה הפנימי או ה-MCA (Middle Cerebral Artery) והעדר קולטארלים מספקים בבדיקת אנגיוגרפיה באמצעות צנתור. כל החולים טופלו באופן אינטנסיבי לגורמי הסיכון וכן סביב הפרוצדורה ניתן טיפול באספירין.
פרוצדורת EDAS הינה גרסה של הפרוצדורה המבוצעת למחלת Moyamoya, אך עם שינויים לשמירה על זילוח מוחי. מהנתונים עלה כי הפרוצדורה לוותה בשיעורי תוצא משולב של תמותה, אירוע מוחי מכל-סיבה בתוך 30 ימים, או אירוע מוחי איסכמי סביב העורק הטרשתי שנה לאחר הניתוח, של 9.6%. לשם השוואה, השיעור המקביל של תוצא זה בקבוצת חולים עם מאפיינים דומים, אשר קיבלו טיפול תרופתי בלבד, עמד על 17.3% במחקר SAMMPRIS.
הבדל אבסולוטי זה של 7.7% ענה על הקריטריון טיפול שאינו חסר-תועלת, כך שיש מקום להשלים מחקר בשלב 3 להערכת הפרוצדורה באוכלוסיה זו, האחראית לכ-10% מכלל האירועים המוחיים האיסכמיים.
השוואה פחות שמרנית שהתבססה על התאמה לקבוצה גדולה יותר של חולים שטופלו תרופתית כקבוצת ביקורת, הציעה ירידה של 12% בסיכון האבסולוטי לתוצא העיקרי.
בהשוואה למצב בתחילת המחקר, בקבוצת ההתערבות מצאו החוקרים כי התוצאות התפקודיות נטו לליקוי פחות חמור לאחר שנה אחת, כפי שעלה ממדד Modified Rankin Scale. הערכות קוגניטיביות בקרב אלו ללא אפאזיה או הזנחה הדגימו תוצאות דומות למחקר SAMMPRIS לאחר 12 חודשים וירידה קטנה מהצפוי לאחר אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף.
בקרב אלו עם מעקב אנגיוגרפי, למעלה מ-97% תועד מדד Perren בדרגה 2 או ניאו-וסקולריזציה טובה יותר, וב-68% זוהו קולטארלים טובים.
החוקרים כותבים כי התוצאות היו טובות מהצפוי. עם זאת, הם מזהירים כי מבטיחות ככל שיהיו, תוצאות אלו אינן דפיניטיביות ויש לבחון את הדבר במסגרת מחקר קליני ואקראי בשלב 3.
מתוך כנס ה-WSC
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!