מתוצאות מחקר CREST (Carotid Revascularization Endarterectomy Versus Stenting Trial) , שפורסמו במהלך הכנס המדעי מטעם Society for Cardiovascular Angiography and Intervention לשנת 2013, עולה כי אנגיופלסטיה באמצעות בלון לאחר הכנסת תומכן לעורקי התרדמה הביאה להפחתת הסיכון להיצרות חוזרת, אך לצד עליה בסיכון לאירועים מוחיים.

מהתוצאות עולה כי אנגיופלסטיה לאחר הכנסת תומכן הביאה להפחתת הסיכון להיצרות חוזרת בהיקף של 64%, אך לוותה בעליה של כמעט פי ארבע בסיכון לאירועים מוחיים סביב הפעולה (יחס סיכון של 3.7).

במחקר CREST ערכו החוקרים השוואה בין הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה ובין CEA (Carotid Endarterectomy) למניעת אירועים מוחיים בחולים עם היצרות תסמינית וא-תסמינית של עורק התרדמה. תוצא הסיום העיקרי היה מדד משולב, שכלל אירוע מוחי קליני, אוטם לבבי, או תמותה בתקופה שסביב הפרוצדורה, בשילוב עם אירוע מוחי באותו צד של כלי הדם שטופל. החוקרים עקבו אחר החולים במשך עד ארבע שנים.

החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בתוצא הסיום העיקרי בין שתי קבוצות הטיפול, ומניתוח הנתונים עלה כי מרבית האירועים אירעו סביב הפרוצדורה.

החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות חולים שעברו הכנסת תומכן לעורק התרדמה במסגרת מחקר CREST והשוו את הסיכון לאירועים מוחיים ושיעורי היצרות חוזרת בתוך שנתיים בחולים שעברו אנגיופלסטיה עם בלון בלבד לפני הפרוצדורה, בהשוואה לאלו בהם בוצעה אנגיופלסטיה ולאחריה הכנסת תומכן. בסה”כ, מדגם המחקר כלל 69 חולים שעברו אנגיופלסטיה, 344 שעברו הכנסת תומכן לאחר אנגיופלסטיה ו-687 חולים שעברו הכנסת תומכן לפני ואחרי אנגיופלסטיה.

החוקרים מדווחים על 20 אירועים מוחיים סביב הפרוצדורה, כולל 19 מקרים בחולים שעברו אנגיופלסטיה לאחר הכנסת תומכן וחולה אחד בו בוצעה אנגיופלסטיה לפני הכנסת תומכן (5.5% לעומת 1.5%, בהתאמה, p=0.26). שיעורי היצרות חוזרת לאחר שנתיים עמדו על 10.3% בקבוצת החולים בהם בוצעה אנגיופלסטיה באמצעות בלון ו-3.7% בקבוצת החולים בהם בוצעה אנגיופלסטיה ולאחריה הכנסת תומכן, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (p=0.02).

למרות הירידה בשיעורי היצרות חוזרת, החוקרים מדווחים כי השיפור לא היה בעל משמעות קלינית, מאחר ומרבית המקרים הם ללא תסמינים, ורופאים אינם בהכרח נדרשים להתערב. בניגוד לעורקים הכליליים, בהם היצרות חוזרת הינה סוגיה חשובה לאור זרימת הדם לשריר הלב, עורק התרדמה הוא שונה מאוד.

כיום, אין קווים מנחים המדריכים רופאים בכל הנוגע לאנגיופלסטיה לאחר הכנסת תומכן לעורקי התרדמה. ישנה מגמה למקם את התומכן בצורה הטובה ביותר, ומסיבה זו אנגיופלסטיה מבוצעת לעיתים קרובות לאחר הפרוצדורה. עם זאת, המחקר הנוכחי מעלה שאלות בנוגע לעליה בסיכון. אעפ”י שהמחקר לא היה בעל עוצמה מספקת לזיהוי הבדלים בין אנגיופלסטיה שבוצעה לפני ואחרי הכנסת תומכן לעורק התרדמה, ולמרות העדר מובהקות סטטיסטית, החוקרים קוראים לרופאים להיות מודעים לסיכון האפשרי לאירועים מוחיים במידה ובוחרים באנגיופלסטיה לאחר הכנסת תומכן.

מתוך הכנס המדעי מטעם Society for Cardiovascular Angiography and Intervention

לידיעה במדסקייפ