קיצור משך הזמן מהדלת למחט מפחית שיעורי תמותה עקב שבץ מוחי (Circulation)

רה-פרפוזיה במקרים של שבץ מוחי חריף לעיתים קרובות לא נעשית באופן מהיר דיו, כך מאשר מחקר חדש. חוקרים מדווחים כי פחות משליש מהחולים המטופלים ב-tPA תוך-ורידי קיבלו את הטיפול בתוך השעה המומלצת ע”י ההנחיות הנוכחיות.

החוקרים מצאו כי עם עבור כל קיצור של 15 דקות בזמן מהדלת למחט, חלה ירידה של 5% בסיכויים לתמותה באשפוז, וממצאים אלו היו מובהקים סטטיסטית. בנוסף, דימום תוך-גולגולתי סימפטומטי היה פחות נפוץ בחולים שטופלו בתוך השעה המומלצת, בהשוואה לאלו שטופלו מאוחר יותר (4.7% לעומת 5.6%, p<0.0017).

מדגם המחקר כלל למעלה מ-25,500 חולים עם שבץ איסכמי שטופלו בתוך שלוש שעות מהופעת התסמינים. החולים גויסו מלמעלה מ-1000 בתי חולים שלקחו חלק בתכנית Get With The Guidelines. מטרת התכנית היא לסייע לבתי חולים לשפר את תוצאות הטיפול בשבץ מוחי.

החוקרים מצאו כי הזמן מהדלת למחט היה בגבולות השעה המומלצת ב-27% חולים בלבד. העובדה שגם בבתי חולים אלו קיים קושי בהקפדה על ההמלצות קוראת להגברת תשומת הלב לבעיה.

מהתוצאות עולה כי שיעור הטיפולים המוצלחים בתוך מסגרת הזמן השתפר באופן מתון בלבד ב-6.5 השנים האחרונות מ-19% בשנת 2003 ל-29% בשנת 2009. החולים שהיו צעירים יותר, זכרים, ולבנים וללא שבץ מוחי היו בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לקבלת טיפול בתוך חלון הזמן המוגדר.

החוקרים מדווחים כי בבתי חולים עם נפח שנתי גבוה יותר של חולים עם שבץ מוחי היו בעלי סיכויים גבוהים יותר למתן הטיפול במהירות. מכאן עולה כי ניסיון רב יותר מתורגם לתוצאות טובות יותר.

Circulation

לידיעה במדסקייפ


הערת מערכת:

אתם מוזמנים לעיין בסקר NASIS בישראל, המציג בין היתר את הממצאים אודות זמן הגעה.


תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן