הקשר בין עובי נגע טרשתי בעורקים הקרוטידים ובין זיהומים בעבר (מתוך Stroke)

חשיפה בעבר או חשיפה כרונית לחמישה זיהומים נפוצים Chlamydia Pneumoniae, Helicobacter Pylori, Cytomegalovirus, Herpes Simplex-1 (HSV-1) ו-Herpes Simplex-2 (HSV-2) מלווה בהתקדמות הנגע הטרשתי בעורקים הקרוטידים, עם עלייה בסיכון לשבץ, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת מרץ של Stroke.

במחקר קודם, החוקרים מצאו כי חשיפה מצטברת לפתוגנים אלו מלווה בסיכון מוגבר לשבץ, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון אחרים.

ההשערה הייתה כי בקרב משתתפים שנחשפו במהלך חייהם ליותר זיהומים, אפילו הזיהומים הנפוצים, סיכוי מוגבר לנזק לכלי הדם המוביל לטרשת עורקים ויצירת נגע טרשתי. נראה כי זה אכן המצב.

החוקרים מסבירים כי במחקר הנוכחי הם ניסו להעריך אם אותו עומס זיהומי שבעבר נקשר עם הסיכון לשבץ, קשור גם בטרשת עורקים. הם ניתחו את תוצאות הסרולוגיות לכל 5 הפתוגנים ב-861 מבוגרים (בגיל ממוצע של 67.2 שנים) ביחס לעובי המקסימאלי של הנגע הטרשתי בעורקים הקרוטידים.

נגע טרשתי בעורקים הקרוטידים אובחן ב-52% מהמשתתפים, והעובי הממוצע של הנגע הטרשתי עמד על 0.90 מילימטרים.

לאחר תקנון למשתנים דמוגרפים, סוכרת, לחץ דם, היסטוריה של מחלת עורקים כליליים, הרגלי עישון, רמות HDL ו-LDL, החוקרים זיהו קשר בין העומס הזיהומי בחולה ובין עובי הנגע הטרשתי (p=0.01).

הקשר נותר ללא-שינוי לאחר תקנון לערכי hs-CRP וספירת הלויקוציטים, שני סמנים לדלקת סיסטמית הקשורים בסיכון לאירועים וסקולאריים באוכלוסיה זו.

ב-48 משתתפים במחקר (5%) זוהה נגע טרשתי לא-סדיר, שהוא מסוכן יותר ומלווה בסיכון מוגבר לאירועים וסקולאריים. בנבדקים אלו, החוקרים זיהו קשר בין העומס הזיהומי ובין נגע לא-סדיר.

החוקרים מציינים כי מחקר החתך הנוכחי אינו מאפשר להם לקבוע את הקשר הזמני בין עובי הנגע הטרשתי ובין העומס הזיהומי. עם זאת, הממצאים מספקים תמיכה לתפיסה לפי חשיפה קודמת או כרונית לזיהומים נפוצים, ככל הנראה ע”י החמרת התהליך הדלקתי, הינה גורם אתיולוגי חשוב בטרשת עורקים.

עם זאת, המשמעות הטיפולית בשלב זה עדיין אינה-ברורה. מחקרים שפורסמו לאחרונה לא הדגימו כל תועלת בסיכון הקרדיווסקולארי בעקבות מתן טיפול אנטיביוטי כנגד Chlamydia Pneumoniae.

Stroke 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן