נשאלה השאלה האם מתן טנקטפלז – תרופה ממיסת קרישים – עשוי לשפר את התוצאות אצל חולים עם שבץ קל אך עם תסמינים שנחשבים ‘גורמי נכות’ (כלומר תסמינים העלולים לפגוע בתפקוד היומיומי).
שיטות המחקר
המאמר מציג ניתוח משני מתוך ניסוי TEMPO-2, שכלל חולים עם שבץ מוחי איסכמי קל (NIHSS 0-5) ובדיקת הדמיה שהראתה חסימה בכלי דם מוחי.
החולים גויסו עד 12 שעות מהופעת התסמינים, וחולקו לשתי קבוצות:
- קבוצה שקיבלה טיפול ב־Tenecteplase במינון 0.25 מ”ג לק”ג
- קבוצה שקיבלה טיפול רגיל ללא תרומבוליזה
נבדקו שתי תת־קבוצות:
- חולים עם תסמינים גורמי־נכות (למשל חולשה ביד דומיננטית או הפרעה בדיבור)
- חולים ללא תסמינים כאלה
התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה חזרה למצב תפקודי זהה לזה שלפני השבץ לאחר 90 יום, לפי סולם mRS.
תוצאות:
- במחקר נותחו כ־884 חולים
- כ־11% מהם הוגדרו כבעלי תסמינים גורם־נכות, והיתר לא
- חולים עם תסמינים גורמי־נכות נטו להגיע לטיפול מאוחר יותר, וה־NIHSS הממוצע שלהם היה מעט גבוה יותר
- בקבוצת התסמינים מהוויי־נכות:
54.7% מהמטופלים ב־Tenecteplase חזרו לתפקוד בסיסי לעומת 68.1% בקבוצת הביקורת - בקבוצת החולים ללא תסמיני גורם־נכות:
73.9% חזרו לתפקוד בסיסי עם Tenecteplase לעומת 75.6% בקבוצת הביקורת - לא נמצאה שונות מובהקת סטטיסטית בין הקבוצות (כלומר התרופה לא שיפרה את התוצאות באופן מובהק)
מסקנות:
הטיפול בטנקטפלז לא הביא לשיפור משמעותי בתפקוד לאחר 90 יום, לא בקרב חולים עם תסמינים גורמי־נכות ולא בקרב אלו ללא תסמינים כאלה.
ההבדלה בין ‘שבץ קל גורם־נכות’ לבין ‘לא מנוגד־נכות’ לא שינתה את יעילות התרופה.
משמעות קלינית:
אין עדות ברורה לכך ש־Tenecteplase מועילה בחולים עם שבץ קל, גם אם קיימים תסמינים שנחשבים גורמי־נכות.
יש צורך בהמשך מחקרים כדי לזהות אילו חולים עם שבץ קל עשויים להפיק תועלת מתרומבוליזה, בהתאם למיקום החסימה ולמאפייני הדימות.
ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר
Thrombolysis With Tenecteplase for Minor Disabling Stroke Secondary Analysis of the TEMPO-2 Randomized Clinical Trial
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!