במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי יתר לחץ דם, גיל וחשיפה גלוקוקורטיקואידים הינם גורמים המנבאים את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית בחולים עם היפרפלזיה מולדת של האדרנל משנית לחסר 21-Hydorxylase.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי הימצאות מחלות קרדיווסקולאריות ומטבוליות במבוגרים עם היפרפלזיה מולדת של האדרנל משנית לחסר 21-Hydorxylase ולזהות גורמים קליניים וסמנים הקשורים עם התוצאים הקרדיווסקולאריים.
החוקרים השלימו ניתוח חתך לאורך עשר שנים שכלל מבוגרים עם אבחנה מוכחת של היפרפלזיה מולדת של האדרנל משנית לחסר 21-Hydorxylase, כולם בגילאי 18-70 שנים, אשר הגיעו לפחות לביקור אחד באוניברסיטת מישיגן. בחינת הרשומות הרפואיות שימשה להערכת נוכחות מחלות לב וכלי דם ומחלות מטבוליות על-פי קודי ICD.
מדגם המחקר כלל 254 חולים עם חסר מולד של 21-Hydroxylase (גיל חציוני של 35 שנים), כאשר שכיחות מחלות לב וכלי דם בכלל המדגם עמדה על 7.5%.
מהנתונים עולה כי חלה עליה בשיעורי הימצאות מחלות לב וכלי דם מבגרות מוקדמת, אשר הגיעו ל-25% בקרב אלו בגילאי 60 שנים ומעלה. עליה בגיל (יחס סיכויים מתוקן של 1.05, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.09), יתר לחץ דם (יחס סיכויים של 4.27, רווח בר-סמך 95% של 1.41-12.92) ומינוני גלוקוקורטיקואידים גבוהים יותר (יחס סיכויים של 1.51, רווח בר-סמך 95% של 1.11-2.06) נקשרו עם אבחנה של מחלות לב וכלי דם.
ריכוז גבוה יותר של רנין בדם לווה בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית (יחס סיכויים של 1.07, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.15), אך לא עם סמנים ביוכימיים אחרים של המחלה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מחלות לבביות ומטבוליות נפוצות במבוגרים עם היפרפלזיה מולדת של האדרנל משנית לחסר 21-Hydorxylase. יתר לחץ דם, גיל ומינוני גלוקוקורטיקואידים זוהו כמנבאים עיקריים של תחלואה קרדיווסקולארית באוכלוסיית חולים זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!