במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם קרע מפרצת במערכת הקדמית של כלי הדם של המוח, התערבות אנדווסקולארית מלווה בסיכוי גבוה יותר לתפקוד עצמאי בהשוואה לניתוח.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות היתרונות של התערבות אנדווסקולארית על-פני ניתוח לטיפול בקרע מפרצות במערכת הקדמית של כלי הדם של המוח. הם השלימו סקירה שיטתית של מחקרים שפורסמו לאחר שנת 2005 תחת פרוטוקול שפורסם ב-International Prospective Register of Systematic Reviews. התוצאים העיקריים כללו דימום חוזר לאחר-טיפול ואירועים חריגים (סיבוכי פרוצדורה). תוצאים משניים כללו תלות לאחר 3-6 חודשים ולאחר 12 חודשים, איסכמיה מוחית מאוחרת ופרכוסים.

מהנתונים עולה כי שיעורי דימום חוזר היו גבוהים יותר לאחר התערבות אנדווסקולארית (יחס סיכויים של 2.18, רווח בר-סמך 95% של 1.29-3.70; 3,104 משתתפים, 15 מחקרים). בקבוצת ההתערבות האנדו וסקולארית תועדו פחות אירועים חריגים (סיכון יחסי של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.95; 1,661 משתתפים; 11 מחקרים).

שיעורי תלות לאחר 3-6 חודשים (סיכון יחסי של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.73-0.93; 4,081 משתתפים; 18 מחקרים) ולאחר 12 חודשים (סיכון יחסי של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.66-0.86; 1,981 משתתפים; 10 מחקרים) היו נמוכים יותר לאחר התערבות אנדווסקולארית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בדומה למחקרים קודמים, התערבות אנדווסקולארית לוותה בסיכוי נמוך יותר לתלות, בהשוואה לניתוח לתיקון קרע של מפרצת במערכת הקדמית שלכלי הדם של המוח.

Stroke. 2020;51(6):1703-1711.

לידיעה במדסקייפ