מה בין חוסר יציבות ובין מחלת כלי דם קטנים וליקוי קוגניטיבי? (Stroke)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Stroke עולה קשר מובהק בין חוסר יכולת לעמוד על רגל אחת במשך 20 שניות ומעלה ובין מחלת כלי דם קטנים של המוח, בפרט אוטמים לקונארים ומיקרו-דימומים, בנבדקים בריאים. אי-יציבות תנוחתית זו מלווה גם בהידרדרות קוגניטיבית במטופלים בגיל העמידה עד קשישים.

מהממצאים עולה כי אי-יציבות תנוחתית הינה מרכיב חשוב בהערכה גריאטרית מקיפה, תהליך אבחנתי נרחב המתמקד בהערכת התשישות של מטופלים על-בסיס נתונים רפואיים, פסיכולוגיים ויכולות תפקודיות.

מדגם המחקר כלל 1,387 משתתפים בגיל העמידה עד קשישים, ללא מוגבלות גופנית, שהתגוררו בקהילה. כל המשתתפים לקחו חלק בתכנית מעקב רפואית בתקופה שבין פברואר 2006 ועד יוני 2013. החוקרים בחנו אי-יציבות תנוחתית באמצעות מבחני OLST (One-Leg Standing Time). עם עיניים פקוחות, הנבדקים הרימו רגל אחת לפרק זמן ארוך ככל שיכלו, עד 60 שניות.

החוקרים בחנו גם את היציבה של המשתתפים, באמצעות פלטה עם שלושה מתמרים מובנים לקביעת שינויים רגעיים במרכז הלחץ. הנבדקים שמרו על עמידה יציבה על הפלטה עם רגליים צמודות בזמן שצפו במטרה במרחק 200 סנטימטרים.

במהלך המחקר בוצעו בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית לזיהוי מחלת כלי דם קטנים של המוח, כולל אוטמים לקונארים, מיקרו-דימומים וסיגנל מוגבר סביב חדרים בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית.

להערכת ליקוי קוגניטיבי קל, החוקרים ערכו סדרת בדיקות שכללה ארבע משימות: מבחן זיכרון בן שלוש מילים להערכת זיכרון מיידי, מבחן אוריינטציה, הערכת תפיסה מרחבית ובדיקה להערכת זיכרון קצר טווח. הם גם בחנו את עובי שכבת אינטימה-מדיה, לחץ דם, יתר לחץ דם וסוכרת.

שכיחות OLST קצר, בפרט מתחת ל-20 שניות, עלתה עם מספר האוטמים הלקונארים, מספר המיקרו-דימומים ודרגת סיגנל מוגבר סביב החדרים. עם זאת, בעוד שהקשר בין OLST קצר ובין אוטם לקונארים ומיקרו-דימומים נותר מובהק לאחר תקנון למשתנים שונים, הקשר עם סיגנל מוגבר סביב החדרים לא נותר מובהק סטטיסטית.

החוקרים זיהו קורלציה לינארית משמעותית בין תוצאות OLST ומדדים להערכת יציבה. למרות שמדדים אלו היו שונים משמעותית על-בסיס נוכחות מחלת כלי דם קטנים של המוח בניתוח גס, הקשרים נעלמו בניתוח מתוקנן.

עוד זוהה קשר בין OLST קצר ובין הפרעה בתפקוד הקוגניטיבי, כאשר קשר זה נותר בלתי-תלוי בנוכחות מחלת כלי דם קטנים של המוח. מחקרים מצאו כי דמנציה מעלה את הסיכון לנפילות בקשישים, ככל הנראה עקב הפרעה בשיפוט, תפקוד מוטורי ויכולת לזהות ולהימנע מסכנות.

לאור ממצאי המחקר, החוקרים מסכמים וכותבים כי אי-יציבות הינה גורם נוסף המקחרת תפקיד בהיארעות המוגברת של נפילות בחולי דמנציה.

Stroke. Published online December 18, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן