הסיכון למחלות לב וכלי דם בשלב לאחר אבחנת Giant Cell Arteritis (מתוך Ann Intern Med)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine, עולה כי אבחנה של Giant Cell Arteritis (GCA) מלווה בסיכון מוגבר לאוטמים לבביים, אירועים מוחיים ומחלת כלי דם היקפית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם GCA ידוע היטב על מעורבות של עורקים גדולים, אך הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים אינו מובן היטב. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הסיכון לאירועים לבביים, אירועים מוחיים ומחלת כלי דם היקפית בחולים עם אבחנה של GCA.

החוקרים ערכו מחקר עוקבה תצפיתי, שכלל כ-3,400 חולים עם אבחנה של GCA וכ-17,000 ביקורות תואמות בגיל ומין, ללא מחלה קרדיווסקולארית בתחילת המחקר (אירועים מוחיים, אוטמים לבביים או מחלת כלי דם היקפית).

אבחנה של GCA, תוצאות וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם זוהו מהרשומות הרפואיות הממוחשבות. החוקרים ערכו ניתוח משולב אחד של הנתונים ושלושה ניתוחים נפרדים להערכת תוצאות אוטמים לבביים, אירועים מוחיים ומחלת כלי דם היקפית. הקשר בין GCA ובין התוצאות מבוטא כיחס סיכון לאחר תקנון לגורמי סיכון אפשריים למחלות לב וכלי דם.

מהתוצאות עולה כי מבין 3,408 חולים עם GCA (73% נשים, גיל ממוצע של 73 שנים), שיעורי ההיארעות של אוטמים לבביים, אירועים מוחיים ומחלת כלי דם היקפית עמדו על 10, 8.0 ו-4.2 אירועים ל-1,000 שנות-אדם, בהתאמה, בהשוואה ל-4.9, 6.3 ו-2.0 אירועים ל-1,000 שנות-אדם, בהתאמה, בקבוצת הביקורת. יחסי הסיכון עמדו על 1.70 לתוצא המשולב, 2.06 לאירועים לבביים, 1.28 לאירועים מוחיים ו-2.13 למחלת כלי דם היקפית. יחסי הסיכון היו בולטים יותר בחודש הראשון לאחר אבחנת GCA (יחס סיכון משולב של 4.92; יחס סיכון לאוטם לבבי של 11.89, יחס סיכון לאירועים מוחיים של 3.93 ויחס סיכון למחלת כלי דם היקפית של 3.86).

החוקרים מציינים כי למחקר מספר מגבלות, כולל העובדה שלא היו נתונים זמינים אודות תוצאות בדיקות עורקים טמפוראליים וכי היו חסרים נתונים רבים אודות גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים על קשר בין GCA ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, כולל אוטמים לבביים, אירועים מוחיים ומחלת כלי דם היקפית.

Ann Intern Med. 2014;160(2):73-80-80.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן