מנתוני מחקר Framingham Offspring Study עולה כי ניתן לשפר באופן מתון את הערכת הסיכון הקרדיווסקולארי באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד למדידת עובי שכבת אינטימה-מדיה בדופן עורק התרדמה הפנימי.
הנחיות שפורסמו לאחרונה מטעם ה-ACC (American College of Cardiology) / AHA (American Heart Association) בנוגע להערכת הסיכון הקרדיווסקולארי בחולה א-תסמיני העניקו להמלצה להערכת עובי שכבת אינטימה-מדיה דרגת 2a, דרגה דומה לזו של מדידת ABI (Ankle-Brachial Index) ו-CAC (Coronary Artery Calcium), עם דגש כי יש להתייחס לחולים עם שכבת אינטימה-מדיה מעל אחוזון 75 כבעלי סיכון גבוה.
עם זאת, במניעה ראשונית, ישנו ספק בנוגע לערך המנבא האינקרמנטלי של עובי שכבת אינטימה-מדיה בעורק התרדמה המשותף או בעורק התרדמה הפנימי, מעבר להערכת גורמי סיכון קרדיווסקולאריים.
החוקרים העריכו את ממוצע עובי שכבת אינטימה-מדיה ואת הערך המקסימאלי בעורק התרדמה הפנימי בקרוב ל-3,000 משתתפים במחקר Framingham Offspring Study. במהלך מעקב ממוצע של 7.2 שנים, כ-300 משתתפים אובחנו עם אירוע קרדיווסקולארי.
מניתוח מתוקנן של הנתונים עולה כי יחס הסיכון למחלה קרדיווסקולארית, עם עליה של סטיית תקן אחת בממוצע שכבת אינטימה-מדיה בעורק התרדמה המשותף עמד על 1.13 (הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית). עובי שכבת אינטימה-מדיה בעורק התרדמה המשותף לא הביא לשיפור הערכת הסיכון של המשתתפים.
בחולים בהם זוהה נגע טרשתי בעורק התרדמה הפנימי, הבדיקה הביאה לשיפור בדיוק הערכת הסיכון של החולים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!