PCI מוקדם לאחר STEMI המטופל בפיברינוליזה הינו מועיל (מתוך ה- Heart)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמה בירחון Heart ב- 23 באוגוסט, עולה כי חולים שעברו STEMI (ST-elevation myocardial infarction) וטופלו בפיברינוליזה, טיפול פולשני מוקדם היה כרוך בסיכון מופחת לאוטם חוזר, וככל הנראה בתמותה מופחתת לאחר חודש אחד.

PCI (Percutaneous coronary intervention) נחשב הטיפול הדפיניטיבי ב- STEMI, אולם חולים רבים אינם יכולים לקבל טיפול זה ומקבלים בתחילה טיפול פיברינוליטי.  אין הסכמה באשר לתזמון האידיאלי של PCI בחולים שעברו STEMI וטופלו בפיברינוליזה מסוג כלשהו, כאשר האפשרויות הינן PCI מיידי או מוקדם, תוך 3 עד 24 שעות מן האוטם, או PCI מתוכנן או לאחר 24 שעות או בהתבסס על בדיקות איסכמיה.

מחקרים שבוצעו לאחרונה השוו בין שיטות הפעולה, והסקירה הנוכחית ביקשה לקבוע האם תוצאות מחקרים אלו מספקים הנחיות ברורות.

החוקרים ביצעו חיפוש אחר מחקרי ביקורת בהקצאה אקראית שהשוו צנתור מוקדם/מיידי לעומת דחיית צנתור ב- STEMI חריף. 

זוהו 1,636 מאמרים אפשריים בחיפוש הראשוני, ומתוכם תשעה נכללו באנאליזה.  מחקרים אלו כללו מידע אודות 3,325 חולים (1,672 הוקצו להתערבות פולשנית מוקדמת/מיידית ו 1,653 הוקצו לפעולה שנדחתה או טיפול תרופתי).

מתוצאות האנאליזה עולה כי הודגם סיכון מופחת בצורה מובהקת לאוטם חוזר (יחס סיכון 0.55; 95% CI, 0.41 to 0.75) או איסכמיה חוזרת (יחס סיכון 0.35; 95% CI 0.25 to 0.49).  הודגמה מגמה לכיוון סיכון כללי מופחת (יחס סיכון 0.76; 95% CI 0.58 to 1.01; p=0.06), ולא הודגמו הבדלים משמעותיים בסיכון לשבץ או דימום מג’ורי.

החוקרים מסיקים כי מממצאיהם עולים יתרונות ל- PCI מוקדם או מיידי בחולים עם STEMI שקיבלו פיברינוליזה.  לטענתם, ממצאיהם תומכים בהנחיות הנוכחיות הממליצות על PCI בין 3 24 שעות לאחר מתן טיפול פיברינוליטי, ומציעים המשך מחקר באשר לדחייה האופטימאלית במסגרת חלון זמנים זה.

Heart

לידיעה ב- NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן