מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש שהוצג בוועידה ה 18 של European Congress of Psychiatry, עולה כי שאלון פשוט עשוי לשמש ככלי יעיל לזיהוי דיכאון לאחר שבץ מוחי.

החוקרים מציינים כי לעתים קרובות אין התייחסות מספקת לדיכאון בחולים שעברו שבץ מוחי, על אף שבין 25 עד 50% מהחולים עלולים לפתח דיכאון מג’ורי לאחר אירוע שבץ.  שכיחות המצאות דיכאון חמור יורדת לכ- 16% בשנה הראשונה לאחר אירוע השבץ, אולם עולה ל 30% לאחר שלוש שנים.  יש לציין כי קיימת שכיחות דומה של הופעת דיכאון לאחר שבץ מוחי בין שני המינים.

במחקר הנוכחי נבדקה יעילותו של שאלון בריאות החולה (PHQ-9 Patient Health Questionnaire) בחולים שאושפזו במחלקת השבץ בבית החולים בדפורד בבריטניה שבועיים טרם לכן.

שאלון זה, אשר ממולא בד”כ ע”י החולה עצמו, בודק תסמינים חשובים בדיכאון וביניהם תחושת עניין והנאה פחותים מביצוע פעילויות שונות, מצב רוח ירוד, הפרעות שינה ותחושת ייאוש. הציון נע בין 0 (העדר תסמיני דיכאון) ועד 27 (כל תסמיני הדיכאון מופיעים מדי יום).  יש לציין כי הודגם בעבר שלציון 10 בשאלון רגישות של 91% וסגוליות של 89%.

מבין 83 חולים שאושפזו במהלך שלושת חודשי המחקר, 18 מילאו את השאלון.  יתר 64 החולים לא היו מסוגלים למלא את השאלון עקב אפזיה או דיספזיה.

מתוצאות המחקר עולה כי ב- 10 מבין ה 18 (56%) התקבל ציון של 5 ומעלה, המעיד על דיכאון.  בחולה אחד תועד ציון של 10, המצביע על דיכאון בינוני, ובחולה נוסף תועד ציון של 19, המעיד על דיכאון מג’ורי.

לדברי החוקרים, בשלב זה לא קיים כלי עזר רשמי לזיהוי דיכאון במוסדם.  במידה ומטפל מן הצוות הרפואי מתרשם מחולה עם סימני דיכאון, העניין מועלה בעת דיון מחלקתי, ובמידת הצורך מוזמן פסיכיאטר להערכת החולה.

על אף גודלו הקטן של המחקר, החוקרים מאמינים כי תוצאותיו חשובות, ומסבירים כי דיכאון שאינו מטופל, עלול להשפיע באופן משמעותי על איכות חיי החולה ומשפחתו ובמקרים קיצוניים אף להוביל להתאבדות. 

עוד מציינים החוקרים, כי שאלון ה PHQ-9 אינו גוזל זמן רב, ניתן להשלימו בעזרת איש צוות כאשר קיימת הפרעה תקשורתית, ומומלץ למלאו כשבוע לאחר אשפוז בעקבות שבץ מוחי.

יש להוסיף, כי בימים אלו עובדים החוקרים על כלי חדש לזיהוי דיכאון אשר מיועד עבור חולים עם הפרעות תקשורתיות.

מתוך הכנס ה 18 של ה – European Congress of Psychiatry שנערך במרץ 2010.

לידיעה במדסקייפ