המחקר המוצג בדק את משמעות השימוש בבדיקת שתן של Urine tumor DNA (utDNA) בקבוצת חולים שטופלו בשטיפות Bacillus Calmette-Guérin (BCG) לשלפוחית.
חומרים ושיטות
במחקר הרב־מרכזי RUMBLE של בדיקת DNA של הגידול בשתן (utDNA) באמצעות UroAmp נכללו חולים בשלב NMIBC שטופלו בשטיפות BCG לשלפוחית מהם התקבלו דגימות שתן לפני ואחרי הטיפול. הדגימות נותחו באמצעות בדיקת utDNA (UroAmp). התשובה ניתנה על פי utDNA – חיובי או שלילי. עומס המחלה הגנומי נקבע בהתאם לאלגוריתמים קודמים, שפותחו ללא צורך בדגימת רקמת גידול לצורך אימון הבדיקה. ניתוחי הישרדות ללא הישנות (RFS) בוצעו בשיטת Kaplan-Meier לצורך השוואת הקבוצות, ובוצע ניתוח באמצעות מודל הסיכונים היחסיים של Cox.
תוצאות
ארבעים אחוזים מהמטופלים (23 מתוך 57) נמצאו חיוביים ל־utDNA לפני הטיפול הראשון ב־BCG c. במטופלים שהיו חיוביים ל־utDNA הייתה הישרדות ללא הישנות (RFS) של 61% לאחר 12 חודשים, בהשוואה ל־85% בקרב מטופלים שהיו שליליים ל־utDNA (HR = 3.2), (P = .04).
לאחר הטיפול ב־BCG, שמונה מתוך ארבעים ושלושה מהמטופלים (19%) שלא נמצאה אצלם עדות קלינית למחלה נמצאו חיוביים ל־utDNA. למטופלים אלה הייתה RFS של 25% לאחר 12 חודשים, בהשוואה ל־91% בקרב מטופלים שהיו שליליים ל־utDNA (HR = 10.0) (P < .001).
מבין מקרי ההישנות העתידיים, 33% זוהו באמצעות utDNA בזמן שהמעקב הקליני עדיין לא הראה עדות למחלה. הדבר סיפק זמן הובלה חציוני (lead time) של 4.1 חודשים, כלומר הגילוי המולקולרי הקדים את האבחנה הקלינית הסטנדרטית ב־4.1 חודשים בממוצע חציוני.
מבין המקרים שבהם ה־utDNA זיהה את המחלה מוקדם יותר, 67% מהמטופלים עברו בהמשך כריתה רדיקלית של שלפוחית השתן (radical cystectomy), ו־33% התקדמו למחלה החודרת לשריר שלפוחית השתן.
בוצעה השוואה בין ציטולוגיה של השתן לבין בדיקת utDNA ביכולתן לזהות הישנות עתידית בקרב מטופלים שבדיקת הציסטוסקופיה שלהם הייתה שלילית. הציטולוגיה לא הצליחה לזהות אף אחד ממקרי ההישנות המוקדמים (רגישות של 0%), בעוד בדיקת utDNA שמרה על רגישות של 67% ועל סגוליות של 94% לזיהוי הישנות בתוך 6 חודשים. בנוסף, בדיקת utDNA הצליחה לסווג נכונה את כל המקרים שבהם תוצאת הציטולוגיה הייתה אטיפית.
מגבלות
המגבלות העיקריות כוללות את אופיו הרטרוספקטיבי של המחקר ואת גודלו. דגימות שתן לא היו זמינות מעבר לנקודת הזמן הראשונה לאחר השלמת הטיפול ב־BCG , והייתה שונות מסוימת בפרוטוקולים של טיפול אחזקתי ב־BCG בין המרכזים המשתתפים.
מסקנות
בדיקת DNA של הגידול בשתן (utDNA) הצליחה לסווג את הסיכון להישנות בקרב מטופלים שקיבלו טיפול ב־BCG ומצטרפת לבדיקות נוספות הקיימות בשוק לזיהוי מוקדם של הישנות המחלה.
Bahlburg H, Maas M, Contreras-Sanz A, Othman D, St-Laurent MP, Nikkola J, Chai S, Phillips KG, Hamlington B, Lentz PS, Lumbres NP, Bicocca VT, Jalanko T, Levin TG, Lange D, Black PC. Urine Tumor DNA Testing Identifies Recurrence and Monitors Therapy Response in Patients With High-Risk Nonmuscle-Invasive Bladder Cancer Receiving Intravesical Bacillus Calmette-Guérin. J Urol. 2026 Sep;216(3):388-399. doi: 10.1097/JU.0000000000005130. Epub 2026 May 20. PMID: 42160635.






תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!