מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society עולה כי טיפול ב-Empagliflozin (ג’ארדיאנס) מלווה בירידה של קרוב ל-40% בסיכון לאבני כליות בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון ידוע לאבני כליות וכעת הם ביקשו לקבוע אם הטיפול במעכב SGLT-2 עשוי להפחית את הסיכון לאבני כליות בדרכי השתן, כולל אבני כליות, כאבי מותן, אבנים בשופכנים או בשלפוחית השתן ונפרוקלצינזיס.
החוקרים אספו נתונים אודות 15,081 מבוגרים שלקחו חלק ב-20 מחקרים אקראיים ומבוקרי-פלסבו. מבין אלו, 10,177 טופלו ב- Empagliflozin במינון 10 מ”ג או 25 מ”ג ו-4,904 קיבלו פלסבו.
חציון זמן החשיפה לטיפול עמד על 549 ימים בזרוע הטיפול ב- Empagliflozin ועל 543 ימים בזרוע הפלסבו. מבין המשתתפים במחקר, ב-183 חולים הייתה אבחנה של מחלת אבנים בדרכי השתן, כולל 104 מטופלים ב- Empagliflozin ו-79 חולים בזרוע הפלסבו. יחס שיעורי ההיארעות שנתי עמד על 0.63 ל-100 שנות-מטופל בזרוע Empagliflozin ועל 1.01 ל-100 שנות-מטופל בזרוע הפלסבו. בקרב מבוגרים שטופלו ב- Empagliflozin תועד יחס שיעורי היארעות נמוך יותר לאבחנה של אבני כליות, בהשוואה לזרוע הפלסבו (יחס שיעורי היארעות של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.48-0.86).
החוקרים מציעים מספר מנגנונים אפשריים לשיעור המופחת של אבני כליות בחולים תחת טיפול ב- Empagliflozin. הטיפול במעכבי SGLT-2 מלווה בעליה בזרימת השתן ודילול חומרים המעודדים התפתחות אבנים בשתן. מספר מחקרים הראו כי עליה בנפח השתן, לפחות בטווח הקצר, בעקבות מתן טיפול במעכבי SGLT-2. מנגנון אפשרי נוסף נוגע לעליה ברמות ציטרט בשתן, המשמש לעיכוב התגבשות מלחי קלציום-פוספט. הסיכון הכולל לאבני קלציום-אוקסלאט עשוי להיות נמוך יותר עקב הירידה בהתגבשות קלציום-פוספט. ניתוח פוסט-הוק שפורסם לאחרונה הצביע על עליה בהפרשת ציטרט בשתן עם טיפול ב- Empagliflozin. עם זאת, השימוש במעכבי SGLT-2 מלווה בעליה בהפרשת חומצה אורית בשתן, אשר מצידה יכולה להביא לעליה בסיכון לאבני חומצה אורית. ניסויים בבעלי חיים הצביעו על עליה בהפרשת ביקרבונט לאחר טיפול במעכבי SGLT-2. עליה בביקרבונט בשתן עשוי להביא לסביבה בסיסית יותר ולכן עדיין למנוע התפתחות אבנים גם בחולים עם רמות גבוהות של חומצה אורית בשתן.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים אקראיים במטרה לאשר את ממצאי המחקר.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!