מנתוני מחקר CheckMate 274 שפורסמו במהלך כנס ה-Genitourinary Cancers Symposium עולה כי Nivolumab (אופדיבו) הינו טיפול יעיל ונסבל היטב כאשר ניתן במסגרת אדג’וונטית לחולים לאחר ניתוח רדיקאלי בשלב סרטן דרכי שתן החודר לשכבת השריר.

המחקר בשלב 3 כלל 709 חולים לאחר ניתוח רדיקאלי בשלב סרטן דרכי שתן בסיכון גבוה, החודר לשכבת השריר ומערב את השלפוחית, שופכנים או אגן הכליה. כ-43% מהחולים קיבלו טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי על-בסיס Cisplatin ו-40% מהגידולים היו חיוביים ל-PD-L1 (ביטוי של 1% ומעלה). החולים חולקו באקראי לקבלת עד שנה אחת של טיפול אדג’וונטי ב-Nivolumab או פלסבו.

לאחר חציון מעקב של כ-20 חודשים, המחקר ענה על תוצא הסיום העיקרי עם הארכה משמעותית של ההישרדות ללא-מחלה באוכלוסיה לפי כוונה לטפל עם Nivolumab לעומת פלסבו (חציון של 21 חודשים ו-10.9 חודשים, בהתאמה; יחס סיכון של 0.70, p<0.001).

בניתוח לפי תתי קבוצות לפי אתר המחלה, החוקרים זיהו הישרדות ללא-מחלה ארוכה יותר בקרב חולים עם גידולים חיוביים ל-PD-L1. חציון ההישרדות ללא-מחלה טרם נקבע בקבוצת הטיפול ב-Nivolumab ועמד על 10.8 חודשים בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.53, p<0.001).

החוקרים מציינים עוד כי Nivolumab הוביל לשיעורים גבוהים יותר משמעותית של הישרדות ללא-הישנות ממאירות מחוץ לדרכי השתן והישרדות ללא גרורות מרוחקות, הן בכלל אוכלוסיית המחקר והן בתת-קבוצה של חולים עם גידולים חיוביים ל-PD-L1.

אירועים חריגים בדרגה 3 ומעלה היו נפוצים יותר בקרב חולים בקבוצת הטיפול ב-Nivolumab (17.9% לעומת 7.2%, בהתאמה) וכללו בעיקר עליה ברמות עמילאז וליפאז. עם זאת, לא תועדה הידרדרות באיכות החיים הבריאותית של החולים, בהשוואה לאלו בזרוע הפלסבו.

האירועים החריגים הנפוצים בדרגה 3 ומעלה עם Nivolumab כללו שלשול (0.9%), דלקת מעי גס (0.9%) ודלקת ריאות (0.9%), כולל שני מקרי תמותה בחולים עם דלקת ריאות על-רקע הטיפול.

מתוך כנס ה-Genitourinary Cancers Symposium

לידיעה במדסקייפ