תוצאות חיוביות לטיפול ב-Bupropion בנשים עם ירידה בחשק המיני (מתוך BJU Int)

מתוצאות מחקר קטן, שפורסמו ב-BJU International, עולה כי Bupropion (וולבוטרין) עשוי לסייע בשיפור התסמינים בנשים צעירות עם ירידה בחשק המיני (HSDD Hypoactive Sexual Desire Disorder).

במחקר החדש חוקרים מאירן מצאו כי Bupropion בשחרור-ממושך הביא לשיפור בחשק המיני ב-116 נשים עם HSDD, שנטלו את התרופה למשך 12 שבועות.

בהשוואה ל-116 נשים שטופלו בפלסבו, מדדי BISF-W (Brief Index of Sexual Functioning for Women) היו גבוהים פי שתיים בנשים שטופלו ב- Bupropion.

לדברי החוקרים, בשלב זה, אין טיפול המקובל לשימוש בנשים עם HSDD. באירופה, מדבקת טסטוסטרון (Intrinsa) מאושר לטיפול ב-HSDD בנשים לאחר-מנופאוזה. טיפול זה אינו מאושר לשימוש בארה”ב.

החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים מצאו כי Bupropion בשחרור-ממושך מביא לשיפור בתפקוד המיני בנשים הסובלות מתופעות לוואי עקב טיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor).

לצורך המחקר הנוכחי, החוקרים חילקו באקראי 232 נשים, בין הגילאים 20-40, לטיפול ב- Bupropion בשחרור-ממושך או פלסבו כל יום, למשך 12 שבועות. כל הנשים אובחנו עם HSDD ולא סבלו מדיכאון או בעיות בריאותיות מג’וריות אחרות.

בתחילת המחקר, מדדי BISF-W (Brief Index of Sexual Functioning for Women) היו דומים בשתי קבוצות המחקר  – מעט מתחת ל-16, בממוצע. המדד הממוצע בנשים בריאות עם בן-זוג קבוע עומד על 33.6.

לאחר 12 שבועות, מדד זה השתפר ל-33.9 בקרב נשים שטופלו בנוגד הדיכאון, לעומת 16.9 בנשים בקבוצת הפלסבו.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר עקב טיפול ב- Bupropion כללו כאבי ראש (9% מהמטופלות), הפרעות שינה ויובש בפה (שכיחות כל-אחת מהן עמדה על 7%), ובחילות וכאבי שרירים (שכיחות כל אחת מהן עמדה על 6%).

בעוד שמהממצאים עולה כי Bupropion משפר את החשק המיני, זהו המחקר הראשון שבחן את ההשפעה של נוגד הדיכאון בנשים לפני-מנופאוזה עם HSDD.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את התפקיד של Bupropion בטיפול ב-HSDD. לא-ברור כיצד בדיוק Bupropion מביא לשיפור בתפקוד המיני. אחת התיאוריות היא כי הוא מגביר את פעילות דופמין ונוראפינפרין.

BJU Int 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן