בקרה על תהליכים פיזיולוגים באמצעות סמנים פיזיולוגיים כמו שינוי בקצב הלב עשויה להיות חשובה באבחנה מוקדמת של מחלות שונות. מוקדם במהלך ספסיס נאונטלי, קיימים סמנים פיזיולוגיים של שינוי בקצב הלב נמוך והאטה זמנית הדומה למצוקה עוברית. מטרת המחקר הייתה לקבוע את הרמה של סיכון גבוה לספסיס, זיהום בדרכי השתן ומוות כשנצפו מאפייני קצב אנורמלים אלו.

החוקרים בדקו 1022 יילודים, 548 מהם נולדו במשקל נמוך מאוד. חושבו מאפייני קצב לב במודל רגרסיה ביחס לתכונות מתמטיות של סדרות זמן קצב לב והיסטוגרמות של אפיזודות מחלה. חושבו הסיכונים להופעת  ספסיס, זיהום בדרכי השתן ומוות ליילודים שסווגו באמצעות מדידות מאפייני קצב לב.

בהשוואה ליילודים בסיכון נמוך למדדי מאפייני קצב לב, יילודים בסיכון גבוה היו בסיכון של פי 5-6 לתופעות חמורות למחרת וסיכון של פי 3 בשבוע לאחר מכן. בדיקות מעבדה רלוונטיות לזיהום הוסיפו מידע למאפייני קצב לב. יילודים בסיכון גבוה עם תוצאות אבנורמליות של בדיקות המעבדה היו בסיכון של פי 6-7 לתופעות לוואי ביום למחרת בהשוואה ליילודים ללא סיכון ועם תוצאות תקינות.

החוקרים הסיקו כי מאפייני קצב לב הם סמנים פיזיולוגיים לא פולשניים המזהים יילודים הנמצאים בסיכון גבוה לספסיס, זיהום בדרכי השתן ומוות.

לתקציר הידיעה

PEDIATRICS Vol. 116 No. 5 November 2005, pp. 1070-1074

הערות עורך:

יש לזכור כי המשתנה החשוב ביותר הינו מצבו הקליני של היילוד (בעיקר בעיני בודק מנוסה). לדעתי, אין לחכות להופעת כל הסימנים המחשידים כגון: לטרגיה, אפטיה, הפסקות נשימה, עור שיש וברדיקרדיות ע”מ להתחיל טיפול אנטיביוטי. עדיף לטפל בילדים בריאים מאשר להמנע מטיפול בילדים חולים.