ממחקר שפורסם בגליון יולי של Urology עולה כי מתן Tamsulosin לאחר ריסוק אבנים חוץ-גופי (Extracorporeal Shock Wave Lithotripsy – ESWL) משפר את סיכויי הצלחת הטיפול לאבני כליה. אולם, יש לבצע מחקרים נוספים על מנת לוודא את יעילות הטיפול המשולב.
במחקר עקבו אחר 130 נבדקים הסובלים מאבן כליה יחידה וטופלו ב-ESWL. הנבדקים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, הנבדקים בקבוצה אחת טופלו ב-Tamsulosin והנבדקים בקבוצת הביקורת קיבלו טיפול תרופתי סטנדרטי למשך 12 שבועות.
78.5% מבין הנבדקים שטופלו ב- Tamsulosinהחלימו לאחר 3 חודשים, לעומת 60% מהנבדקים בקבוצת הביקורת (P=0.037). מניתוח תוצאות המחקר עולה כי מתן Tamsulosin היה יעיל בעיקר לטיפול באבני כליה בקוטר גדול מ-10 מ”מ.
מהמחקר עולה כי מתן Tamsulosin מלווה בשכיחות נמוכה יותר של RenoUreteral Colic – 76.9% מהנבדקים בקבוצת הביקורת סבלו מעווית כלייתית, לעומת 26.1% מהנבדקים שטופלו ב- Tamsulosin (P>0.001). בנוסף, נמצא קשר בין Tamsulosin וירידה במינון המצטבר הממוצע של Diclofenac (P<0.001).
לאור ממצאי המחקר, החוקרים מציעים כי בנוכחות אבני כליה לאחר ESWL, יש לשקול טיפול ב- Tamsulosin, כאשר קוטר האבן עולה על 10 מ”מ. במקרים בהם קוטר אבני כליה אינו עולה על 10 מ”מ, אין צורך בטיפול נוסף.
Urology 2005;66:24-28.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!