כמחצית מהנשים המבוגרות עשויות לסבול מתסמיני אי-נקיטת שתן, אך רק חלק קטן מנשים אלו מאובחנות ומטופלות, למרות מגוון רחב של אפשרויות טיפול במצבים אלו, כך כותבים מומחים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת JAMA.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-נקיטת שתן נפוצה כפליים בנשים, בהשוואה לגברים, ונפוצה יותר עם הגיל. ללא טיפול במצבים אלו, אי-נקיטת שתן עשויה לפגוע בפעילויות יומיומיות ולהוביל לירידה באיכות החיים של הנשים.
אי-נקיטת שתן עשויה לנבוע מסיבות שונות, דוגמת נזק לאחר לידה או ניתוח, גנטיקה או שינויים עם הגיל. שני סוגי אי-נקיטת שתן, בין אם עקב דחיפות או עקב דחק, ניתנים לטיפול בעזרת שינויים התנהגותיים וטיפול לשרירי רצפת האגן.
גישות התנהגותיות כוללות אמצעים דוגמת הימנעות מקפאין, שתיית מעט נוזלים ושימוש בשירותים בנקודות זמן מתוכננות לאורך היום. תרגילים עשויים להיות מכוונים לשרירי רצפת האגן ולסייע בשיפור השליטה בשלפוחית השתן.
במקרים של אי-נקיטת שתן עקב דחיפות, נשים יכולות גם לשקול טיפול תרופתי במידה ותרגילים ושינויי אורחות חיים לא מובילים להקלה מספקת בתלונות. באשר לאי-נקיטת שתן עקב דחק, ניתוח לתמיכה בשלפוחית באמצעות רצועות עשוי לסייע לעצור את בריחת השתן, אך פרוצדורות אלו כרוכות בסיכונים מסוימים ואינן מתאימות לכלל הנשים. התקנים המוחדרים לנרתיק או לשופכה עשויים גם כן להקל על התסמינים. זריקות בוטוקס עשויות לשמש בטיפול בחלק מהנשים.
במידה והנשים מוטרדות מתסמיני בריחת שתן, עליהן לדעת כי ישנן אפשרויות טיפול יעילות וכי יש מקום לפנות לרופא המטפל.
JAMA 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!