מנתוני מחקר SWAN (Study of Womens Health Across the Nation) עולה כי מרבית הנשים אינן פונות לקבלת טיפול לאי-נקיטת שתן בשל סיבות שניתן להתמודד איתן במידה ואנשי צוות רפואי יציגו שאלות באשר להפרעה זו.
להבנה טובה יותר של הסיבות בגינן נשים אינן מחפשות אחר טיפול לאי-נקיטת שתן, החוקרים ניתחו את נתוני שאלונים שנאספו בין 1995-2005 במסגרת מחקר SWAN, מחקר רב-מרכזי, מולטי-דיציפלינרי, שכלל נשים בגילאי 40-55 שנים.
החוקרים התמקדו בנשים במהלך תשעת הביקורים הראשונים בשישה מבין שבעה מרכזים רפואיים. המשתנים שנבחנו כללו את סוג, תדירות ומשך אי-נקיטת שתן; גזע/מוצא אתני; הכנסה שנתית; רמת השכלה; גורמים פסיכוסוציאליים דוגמת דיכאון וחרדה; מערכות תמיכה חברתית וגורמים גופניים דוגמת הערכה עצמית של המצב הבריאותי ושימוש בשירותים רפואיים.
מבין 1,339 נשים שדיווחו על אי-נקיטת שתן, 814 (61%) דיווחו כי לא פנו לקבלת טיפול להפרעה, בעיקר בשל הסיבות הבאות: ההפרעה לא הייתה חמורה דיו (73%); אי-נקיטת שתן נתפסה כחלק מהזקנה (53%) והמטפל מעולם לא שאל אודות הנושא (55%).
בנשים שדיווחו על אירועי אי-נקיטת שתן על-בסיס יומי תועדו סיכויים גבוהים יותר לדווח על האמונות שלהן אודות אי-נקיטת שתן (יחס סיכויים מתוקן של 3.16) ומכשולים מוטיבציונאליים (יחס סיכון מתוקן של 2.36), בהשוואה לנשים שדיווחו על אי-נקיטת שתן פחות מפעם בחודש.
בנשים עם סוגים מעורבים של אי-נקיטת שתן תועד סיכוי נמוך יותר לדווח על סיבות מרובות לאי-פניה לקבלת טיפול, בהשוואה לנשים עם אי-נקיטת שתן על-רקע סוג אחד בלבד (יחס סיכויים מתוקן של 0.78).
בכל המודלים שבחנו החוקרים, לכל קטגוריה של סיבות לכך שלא פנו לקבלת טיפול לאי-נקיטת שתן, האינטראקציות בין גורמים סוציו-אקונומיים (גזע, רמת השכלה וקשיים כלכליים) ותדירות ומשך אי-נקיטת שתן לא היו משמעותיות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור ממצאי המחקר, רופאים יכולים לשחק תפקיד נרחב יותר בסיוע בטיפול בנשים עם אי-נקיטת שתן.
Menopause 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!