בחולים עם פעילות-יתר של שלפוחית השתן (OAB או Overactive Bladder) סיכוי גבוה יותר לרכישת ונטילת טיפול ב- Mirabegron(בטמיגה), בהשוואה לתכשירים אנטי-מוסקריניים אחרים, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש מבריטניה, שפורסמו בכתב העת European Urology.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות קרוב ל-22,000 מטופלים, להשוואת משך נטילת הטיפול (זמן מהתחלת עד הפסקת הטיפול) והיענות לטיפול ב- Mirabegron בהשוואה ל-Tolterodine בשחרור-ממושך ותרופות אנטי-מוסקריניות אחרות בשימוש קליני בבריטניה.
החולים קיבלו מרשם לטיפול ב-Solifenacin (37%), Oxybutynin בשחרור-מיידי (26%), Tolterodine בשחרור ממושך (7.1%), Mirabegron (5.5%) ומגוון תכשירים אנטי-מוסקריניים אחרים (פחות מ-10% כל אחד).
בניתוח מותאם ולא-מותאם, חציון משך הזמן עד הפסקת הטיפול ושיעורי הקפדה על טיפול לאחר 12 חודשים היו גדולים יותר משמעותית בקבוצת הטיפול ב- Mirabegron, בהשוואה ל-Tolterodine בשחרור-ממושך בכל החולים. היענות לטיפול הייתה גבוהה יותר עם Mirabegron בהשוואה ל-Tolterodine בשחרור-ממושך.
חציון משך הזמן עד הפסקת טיפול היה ארוך יותר משמעותית עם Mirabegron (169 ימים), בהשוואה לכל התכשירים האנטי-מוסקריניים האחרים (בטווח 30-78 ימים) והקפדה על הטיפול לאחר 12 חודשים הייתה גדולה יותר משמעותית עם Mirabegron (38%), בהשוואה לתכשירים אנטי-מוסקריניים אחרים (טווח 8.3-25%).
ההיענות הממוצעת הייתה גבוהה יותר משמעותית עם Mirabegron (59%), בהשוואה לתכשירים אנטי-מוסקריניים אחרים בכל החולים (טווח 41-53%).
הפסקת טיפול הייתה הרבה יותר נפוצה בנשים, בחולים עם מחלות רקע, בחולים מתחת לגיל 65 שנים, באלו שלא קיבלו טיפול קודם ובחולים שטופלו בשתי תרופות ומעלה.
הממצאים היו דומים בניתוח מותאם שכללה שבעה מבין תשעת התרופות האנטי-מוסקריניות, בהשווואה ל- Mirabegron, למעט שיעורי הקפדה גדולים יותר עם Solifenacin בחולים שקיבלו טיפול קודם ושיעורי היענות גבוהים יותר עם Solifenacin בהשוואה ל- Mirabegron.
Eur Urol 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!