טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה הפחית את חומרת תסמיני הפרעת דחק בתר חבלתית בחולים עם פסיכוזה

מקור: The Lancet Psychiatry

במחקר שפורסם בכתב העת The Lancet Psychiatry נמצא כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה לפסיכוזה שניתן בנוסף לטיפול המקובל, היה בטוח והוביל לירידה משמעותית יותר בחומרת תסמיני הפרעת דחק פוסט-טראומטית בהשוואה לטיפול המקובל בלבד בחולים עם פסיכוזה ו-PTSD. החוקרים מציינים כי הממצאים תומכים בשילוב טיפול ממוקד טראומה באוכלוסייה זו.

מחקר STAR היה מחקר אקראי מבוקר, פרגמטי, רב-מרכזי, שנערך בחמישה מרכזים בבריטניה בין השנים 2020–2024. במחקר השתתפו יותר מ-300 מבוגרים (גיל ממוצע 38.9 שנים, 56% נשים) עם פסיכוזה ו-PTSD. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה בנוסף לטיפול הסטנדרטי (50.5%) או טיפול סטנדרטי בלבד (49.5%). ההתערבות נמשכה תשעה חודשים וכללה שלב של יצירת מעורבות, עיבוד מחדש של זיכרונות הטראומה וייצוב גמיש, עם כ-26 מפגשים שבועיים או דו-שבועיים במהלך ששת החודשים הראשונים, ולאחריהם מפגשי חיזוק חודשיים במשך שלושה חודשים נוספים. התוצא העיקרי היה השינוי בציון חומרת תסמיני PTSD לפי מדד CAPS-5 (או Clinician-Administered PTSD Scale for DSM-5).

לאחר ארבעה חודשים נצפתה ירידה דומה בציוני CAPS5 בשתי הקבוצות, אך לאחר תשעה חודשים נרשמה ירידה גדולה משמעותית יותר בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת (הפרש ממוצעים מתוקנן של 8.67-, p=0.0003).

הפוגה של PTSD הושגה ב-50% מהמטופלים בקבוצת ההתערבות לעומת 22% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי בלבד (יחס סיכויים 0.11, p=0.0001). בנוסף, ירידה בעלת משמעות קלינית של לפחות 15 נקודות בציון CAPS-5 תועדה ב-45% לעומת 27% מהמטופלים, בהתאמה.

בסך הכול, 81% מהתוצאים המשניים השתפרו באופן מובהק בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת, לרבות מדדי PTSD (למעט דה-ריאליזציה ודה-פרסונליזציה), מחשבות שווא, פרנויה, הזיות, מחשבות אובדניות, דיכאון, חרדה, סטרס והחלמה פסיכולוגית. אירועים חריגים חמורים תוארו ב-34% מהמטופלים בקבוצת ההתערבות וב-31% מקבוצת הביקורת, ללא אירועים שנחשבו בלתי צפויים או קשורים להתערבות.

החוקרים מסכמים כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה, כתוספת לטיפול המקובל, היה בטוח והוביל לשיפור משמעותי יותר בתסמיני PTSD ובמגוון תוצאים קליניים בחולים עם פסיכוזה ו-PTSD, בהשוואה לטיפול המקובל בלבד. לדבריהם, הממצאים מצביעים על הצורך לאפשר גישה לטיפולים ממוקדי טראומה גם עבור אוכלוסייה זו.

The Lancet Psychiatry, June 23, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן