ממחקר חדש עולה שמתן פריפרי של α-helical CRH9-41 (αhCRH), אנטגוניסט לא סלקטיבי של corticotropin-releasing hormone (CRH) משפר את תנועתיות מערכת העיכול, את התחושה הויסרלית ומפחית מצבי רוח שליליים בתגובה לגירוי של המעיים בחולים הסובלים מסנדרום המעי הרגיז (IBS).

ההשערה המקובלת  היא ש-IBS היא תסמונת הקשורה בהפרעה בקשר מוח-מעי עם תגובה מוגזמת לסטרס, CRH נחשב לאחד המתווכים החשובים בציר זה.

במחקר השתתפו 10 חולים הסובלים מ-IBS עם תמונה של שלשולים ו-10 נבדקים בריאים. הטיפול התרופתי בחולי IBS הופסק כשבוע לפני תחילת המחקר. בשלב הראשון של הניסוי קיבלו החולים בעירוי בולוס של 20 מ”ל סליין ולאחריו סליין בהזלפה. בחלק השני קיבלו המשתתפים באמצעות עירוי בולוס של 2 µg/kg αhCRH ובהמשך 8 µg/kg של החומר בהזלפה.

החוקרים מצאו שטרם ההתערבות הנפח המינימלי של בלון בקולון שגרם לתחושת לחץ אצל הנבדקים היה נמוך יותר בקרב חולי ה-IBS בהשוואה לנבדקים הבריאים, עובדה המצביעה על טונוס מוגבר אצל החולים.

לאחר מתן ה- αhCRH עלה בצורה משמעותית הנפח המינימלי שגרם ללחץ בקרב קבוצת הבקרה אך לא בקרב חולי ה-IBS. לעומת זאת לאחר גירוי חשמלי ברקטום חלה ירידה משמעותית בנפח המינימלי שגרם לתחושת לחץ בחולי ה-IBS גם לפני עירוי ה- αhCRH וגם לאחריו (מובהק סטטיסטית). הגירוי החשמלי לא הקטין את הנפח הגורם ללחץ בקרב קבוצת הבקרה.

“הטונוס של המעיים בחולי ה-IBS היה מוגבר לאורך הניסוי תגובה הניתנת להסבר ע”י רגישות יתר של המעיים של חולי IBS ל-CRH” טענו החוקרים.

ΑhCRH הפחית בצורה ניכרת את התנועתיות המוגברת של המעיים בחולי IBS וכמו כן הפחית את כאבי הבטן והחרדה שהופיעו בתגובה לגירוי החשמלי (מובהק סטטיסטית).

החוקרים לא מצאו סימנים לדיכוי של ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל, רמות ה-ACTH והקורטיזול בפלסמה היו תקינות.

“ראוי להרחיב את המחקר לאוכלוסיה גדולה יותר של חולי IBS ולהשוות את הטיפול לפלצבו” ציינו החוקרים. במאמר מערכת שהתייחס למחקר הומלץ גם לבדוק את ההשפעה של אנטגוניסטים יותר פוטנטים של CRH.

Gut. 2004;53:919-921, 958-964

לידיעה