חבלת ראש בכל דרגת חומרה מלווה בסיכון מוגבר למוגבלות ואובדן כושר עבודה לאורך זמן ארוך, כאשר הסיכון מושפע מגורמים סוציו-דמוגרפיים ורפואיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בשבדיה וכלל למעלה מ-98,000 מבוגרים עם חבלת ראש בין 2005 ו-2016 ולמעלה מ-981,000 ביקורות תואמות ללא היסטוריה של חבלת ראש. המשתתפים במחקר סווגו לאחת משלוש קבוצות על-בסיס חומרת חבלת ראש: חבלת ראש קלה (93%), אשר כללה אשפוז במשך עד יומיים, ללא התערבות נוירוכירורגית (גיל חציוני של 38 שנים, 57% גברים); חבלת ראש מתונה (6%), אשר כללה אשפוז במשך 3 ימים ומעלה, ללא התערבות נוירוכירורגית (גיל חציוני של 48 שנים, 67.5% גברים), או חבלת ראש חמורה (פחות מ-1%), עם התערבות נוירוכירורגית (גיל חציוני של 45 שנים, 72% גברים).

התוצא העיקרי היה ההסתברות למעבר אל מצב של אי־כושר עבודה או ממנו, שהוגדר כהיעדרות מעבודה עקב מחלה למשך יותר מ־14 ימים ו/או קבלת קצבת נכות במהלך חמש שנות המעקב.

לאחר חמש שנים, ההסתברות למעבר אל מצב של אי-כושר עבודה או ממנו, הייתה גבוהה יותר באופן עקבי בכל קבוצות החולים לאחר חבלת ראש (7% מאלו עם חבלת ראש קלה, 11% מאלו עם חבלת ראש בינונית ו-13% מאלו עם חבלת ראש חמורה), בהשוואה לקבוצת הביקורת (4%). בקרב אלו עם חבלת ראש חמורה תועד הסיכוי הנמוך ביותר להתאוששות מאובדן כושר עבודה.

בקרב חולים עם חבלת ראש קלה או בינונית, גורמים שניבאו אובדן כושר עבודה כללו גיל מבוגר יותר (יחסי סיכון של 1.23 ו-1.34, בהתאמה), מין נקבה (יחסי סיכון של 1.59 ו-1.35) ונוכחות הפרעה פסיכיאטרית (יחסי סיכון של 1.34 ו-1.28).

מניתוח הנתונים עלתה השפעה מגנה אפשרית של רמת השכלה גבוהה יותר במקרים קלים (יחס סיכון של 0.83) ומגורים בעיר באלו לאחר חבלת ראש קלה או מתונה (יחסי סיכון של 0.92 ו-0.88). במקרים חמורים, רק גיל מבוגר יותר זוהה כמנבא משמעותי של סיכון מוגבר לאובדן כושר עבודה (יחס סיכון של 1.59).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצא כי ללא תלות בחומרת החבלה, חבלת ראש טראומטית מלווה בסיכון מוגבר לאובד כושר עבודה. עוד עולה מהנתונים חשיבות תכנית שיקום פרטני וארוכת-טווח לכלל החולים לאחר חבלת ראש.

Neurology, Feb 11, 2026

לידיעה במדסקייפ