חשיפה לטראומה במהלך הילדות אינה מלווה בשינוי משמעותי ברמות BDNF (או Brain-Derived Neurotrophic Factor), סמן להתפתחות תאי עצב וזיכרון ארוך-טווח, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Psychoneuroendocrinology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טראומה בילדות, כולל התעללות גופנית, מינית או רגשית, או הזנחה רגשית או גופנית, נקשרה עם סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת, מחלות כרוניות ופסיכיאטריות. מחקר קודם התמקדו בעיקר בהשפעה של טראומה בילדות על רמות קורטיזול וסמני דלקת, כאשר אין נתונים רבים אודות ההשפעה של טראומה בילדות על התפתחות מערכת העצבים המרכזית.
כעת השלימו החוקרים סקירת ספרות וזיהו 22 מחקרים אשר נכללו בסקירה השיטתית, מהם 10 נכללו במטה-אנליזה. רמות BDNF נמדדו בסרום, פלזמה ודם מלא.
מתוצאות מטה האנליזה עולה כי בחולים עם חשיפה לטראומה בילדות לא תועדו רמות שונות משמעותית של חלבון BDNF, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של חשיפה לטראומה בילדות (יחס ממוצעים של 1.08, רווח בר-סמך 95% של 0.93-1.26).
עם זאת, החוקרים מציינים כי רמות BDNF היו מוגברות באופן כללי באלו עם חשיפה לטראומה בילדות במחקרים שבחנו התעללות בילדות ובאלו שבחנו את רמות BDNF בסרום. עוד זוהתה מגמה לפיה רמות חלבון BDNF היו גבוהות יותר בקרב משתתפים עם חשיפה לטראומה לפני גיל 20 שנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מספר מחקרים מעידים על שינויים תלויי חשיפה לטראומה בילדות ברמות BDNF, אך גדלי מדגם מוגבלים ומבנים הטרוגניים של המחקרים השונים מגבילים את חוזק הקשר בין חשיפה לטראומה בילדות ובין רמות BDNF.
Psychoneuroendocrinology, June 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!