מתוצאות מחקר חדש שהתמקד בחולים עם אבחנה של מחלות ממאירות במהלך תקופה של עשרים שנים בשבדיה עולה כי הסיכון לפציעה יאטרוגנית (עקב סיבוך רפואי) ולא-יאטרוגנית (עקב תאונה או פגיעה עצמית) עלה בהיקף של פי 15 במהלך 16 השבועות לפני ואחרי אבחנה של מחלה ממארת, בהשוואה לסיכון שתועד בשנה הקודמת.
החוקרים התבססו על מאגר נתונים ארצי בשבדיה ואספו נתונים אודות 720,901 מטופלים עם אבחנה של ממאירות בתקופה שבין 1991-2009. הם התמקדו בכל האשפוזים לבתי חולים של חולי סרטן עם אבחנה עיקרית בשחרור של פציעה יאטרוגנית או לא-יאטרוגנית בין 1990-2010.
במהלך תקופת האבחנה (בין 16 שבועות לפני אבחנת סרטן ועד 16 שבועות לאחר אבחנת סרטן) תועדו 7,306 פציעות יאטרוגניות (שיעורי היארעות של 0.60 ל-1000 חודשי-אדם) ו-8,331 פציעות לא-יאטרוגניות (0.69 ל-1000 חודשי-אדם). באשר לפציעות יאטרוגניות, יחס שיעורי ההיארעות עמד על 7.0 במהלך תקופת האבחנה, בהשוואה לשיעור בתקופה שקדמה לאבחנה. העליה בסיכון החלה בשבועיים שקדמו לאבחנת סרטן והגיעה לשיא במהלך השבועיים לאחר האבחנה (48.6). באשר לפציעות לא-יאטרוגניות, יחס שיעורי ההיארעות עמד על 1.9 במהלך תקופת האבחנה, בהשוואה לתקופה שקדמה לאבחנה.
העליה בסיכון החלה ארבעה שבועות לפני האבחנה והגיעה לשיא במהלך השבועיים שקדמו לאבחנה (5.3). החוקרים מדווחים על סיכון מוגבר לשני סוגי הפציעות במהלך תקופת האבחנה עם כל הממאירויות הנפוצות, כאשר העליה הקטנה ביותר בסיכון תועדה במקרים של סרטן עור שאינו-מלנומה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולי סרטן סיכון מוגבר משמעותית לפציעות הדורשות אשפוז זמן קצר לפני ואחרי אבחנת ממאירות. הממצאים שופכים אור על היקף הסיבוכים הרפואיים וקוראים לנקיטת פעולות נדרשות למניעת פציעות מכוונות ולא-מכוונות במהלך תהליך הבירור של מחלות ממאירות.
BMJ. Published online August 31, 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!