בדיקת MRI מוקדמת לאחר פציעה אקוטית טראומטית של חוט השדרה עשויה לסייע בבחירת הטיפול

מחקר שהוצג בפגישה השנתית ה-129 של ה-American Neurological Association מוצא כי ביצוע סריקת MRI של חוט השדרה בזמן הפציעה מאפשר זיהוי של חולים הסובלים מדחיסה משמעותית של חוט השדרה ועשויים להרויח מביצוע נתיחה.

ד”ר Furlan מסביר בראיון כי המחקר מדגים לראשונה כי maximum canal compromise MCC ו- maximum spinal cord compression MSCC בשימוש ב-MRI מצויים בהתאמה משמעותית לחומרת הפציעה בחוט השדרה בעת האשפוז ועשויים לשמש לחיזוי ההחלמה הנוירולוגית לאחר הטיפול.

הוא מסויף כי מדידת ממדים אלה באמצעות ה-MRI עשויה להתבצע בקלות, דבר המחזק את השימוש בהם בעשייה הקלינית.

החוקרים בחנו רשומות אודות 22 חולים שסבלו מפציעות אקוטיות טראומטיות של חוט השדרה ועברו MRI וCT בעת האשפוז ובזמן ממוצע של 10 חודשים מאוחר יותר. מחצית מהחולים עברו טיפול ניתוחי ומחציתם קיבלו טיפול שמרני עבור דרגות שונות של טראומה.

דרוג ה-American Spinal Injury Association בעת האשפוז נמצא בהתאמה משמעותית עם ה-MCC וה-MSCC ב-MRI, ציין ד”ר Furlan.

במהלך המעקב, הראו 55.6% מהחולים שיפור נוירולוגי גדול עם שינוי בדרוג ה-American Spinal Injury Association, 11.1% מהחולים הראו שיפור מועט, ואילו 33.3% לא הראו כל שיפור נוירולוגי. החמרה של המצב הנוירולוגי לא נצפתה באף אחד מהחולים.

יש לציין כי התוצאה בנוירולוגית נמצאה בהתאמה למדידות ה-MRI-MCC (ערך p=0.003) וה-MRI-MSCC (ערך p=0.011). בניגוד לכך, ממצאי ה-CT לא סייעו בחיזוי התוצאה הנוירולוגית.

ד”ר Furlan מציין כי כל החולים עברן MRI להערכת היקף דחיסת חוט השדרה. הוא מסביר כי לאחר מכן בוצעה הסרה של הדחיסה במידה והדבר התאפשר מתוך תקווה להשיג את רמת ההחלמה הנוירולוגית המירבית וכי MRI בוצע לאחר מכן לצורך מעקב בכדי לוודא כי אכן בוצעה הסרת הדחיסה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן