שימוש בטוקסין בוטוליניום מסוג A בטיפול בפגיעות עצביות באזור הפנים

על-פי תיאור מקרה מקיף שפורסם לאחרונה, ניתן להשתמש בטוקסין הבוטוליניום מסוג A בתיקון אי-סימטריה בפנים הנגרמת כתוצאה מפגיעה עצבית אקוטית או כרונית, בשל פציעה טראומתית במקרי תאונות, בסיבוכים הנגרמים כתוצאה מטיפולי מתיחת פנים, או במחלות שיתוק כמו מחלת Bell’s. בסקירה שפורסמה לאחרונה נבחנות סוגיות הקשורות בטיפול ומוצגות טכניקות לשימוש בגישה חדשנית זו בסיוע לחולים הסובלים מהשפעות משחיתות מראה של חוסר התפקוד בעצבי הפנים.

כותב הסקירה אומר כי שיתוק או הפעלת יתר של שרירי הפנים הכוללת התכווצויות עלולות לשנות באופן ניכר את סימטרית הפנים ואת ההופעה, דבר המשפיע לבסוף על תדמיתו העצמית של החולה ועל בטחונו העצמי. הוא מסביר כי למרבית הצער הטיפולים במקרים אלו הינם מאתגרים מאוד לעיתים קרובות, בשל המורכבות של שרירי הפנים, ולכן האפשרויות הטיפוליות הקיימות הינן בעלות מגבלות. אולם, הוא ממשיך, כיום מתגלה כי השימוש בטוקסין הבוטוליניום מסוג A עשוי לסייע בשיפור התוצאות בחלק מן החולים הסובלים מתיפקוד לקוי אקוטי או כרוני של עצבי הפנים.

טוקסין הבוטוליניום מסוג A הוא חלבון מנוקה ובהזרקתו אל השריר הוא גורם להרפיה באמצעות חסימה של הדחפים העיצביים המגרים התכווצויות היפר-אקטיביות. בחולים הסובלים מפגיעה בעצבי הפנים, נחקר טוקסין הבוטוליניום מסוג A כאמצעי לשיפור הסימטריה בפנים באמצעות הרפיית השרירים שהחלו לתפקד ביתר.

אי-סימטריה בפנים עלולה לנבוע מנזק לעצב מרכזי בפנים השולט בשרירי אחד הצדדים, כמו אחד העצבים השולטים במצמוץ העין ובסגירתה או בהבעות הפנים כמו תנועת חיוך או כיווץ גבות. רוב מקרי הנזק לעצבי הפנים נגרמים בשל פציעה טראומתית קהה או חדה או בשל מחלות כמו שיתוק Bell’s, בעיה נוירולוגית שכיחה יחסית המשפיעה על כ-70,000 אנשים בשנה ברחבי ארצות-הברית.

עצבים שנפעו בצורה קלה יכולים להשתקם ולעיתים קרובות להחלים, עד לחזרה לרמת תיפקוד מלאה. אולם, בעקבות פציעה חמורה, השיקום התיפקודי של העצב איננו מלא לעיתים קרובות והשרירים עלולים לקבל אותות חלשים או שגויים מן העצב הפגוע, או לא לקבל ממנו אותות כלל. לפעמים השרירים הופכים לפעילים ביתר ומתכווצים באופן בלתי תקין או מצויים בכוויצות מוגברת בזמן מנוחה. השפעות נוספות שעלולות להופיע הן עוויתות או התכווצויות, צניחה של העפעף או של זווית הפה, הזלת ריר, יובש בעין או בפה, פגיעה בחוש הטעם, ודמע מוגבר מן העין.  

אחת הרופאות מסבירה כי זוהי בעיה רפואית חמורה ולעיתים כרוכה בכאבים שעלולה לכלול השפעות שליליות רבות על איכות חיי החולה. היא מסבירה כי טיפול באמצעות טוקסין בוטוליניום מסוג A הוא בעל חודרנות מינימלית ומהווה אפשרות טיפולית המציעה תקווה חדשה לחולים הסובלים מתופעות אלו. היא מסכמת כי חולים שמראה פניהם נפגם בשל פגיעה בעצב יכולים עתה להביט קדימה אל עבר שיפור באיכות חייהם.

לדברי כותב הסקירה, הצלחת הטיפול באמצעות טוקסין הבוטוליניום הינה זמנית והטיפול איננו משפיע על המחלה העומדת בבסיס הבעיה.

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן