במאמר שפורסם בכתב העת Scientific Reports מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות שפל גבוהות של מעכבי קלצינאורין בדם בבדיקות חוזרות מלוות בסיכון מוגבר להתפתחות ליקוי כלייתי, אך לא זוהה קשר בין רמות גבוהות של התרופה בדם ובין עליה בסיכון הקרדיווסקולארי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים לאחר השתלת כליה נדרש טיפול לדיכוי חיסוני למניעת דחיית שתל. עם זאת, תרופות אלו אינן חפות מסכנות אפשריות. טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי קלצינאורין עשוי להביא לעליה בסיכון להתפתחות גורמי סיכון קרדיווסקולאריים והפרעה בתפקוד הכלייתי בתקופה שלאחר ההשתלה עם השלכות על איכות החיים והמהלך לאחר ההשתלה. להערכת הרעילות הקרדיווסקולארית והכלייתית לאחר טיפול במעכבי קלצינאורין כטיפול אחזקה במושתלי ריאה, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 165 חולים שעברו השתלת ריאה בין תחילת שנת 2015 ועד 8 בדצמבר בשנת 2018.
המשתתפים במחקר סווגו לשתי קבוצות על-פי הטיפול התרופתי: Cyclosporine ניתן ל-11 חולים ו-Tacrolimus ניתן ל-154 חולים.
במסגרת המחקר נבחנו שיעורי הופעה חדשה של יתר לחץ דם עורקי, סוכרת, היפרליפידמיה והפרעה בתפקוד כלייתי לאחר התחלת טיפול במעכבי קלצינאורין. מעבר לכך, החוקרים בחנו את מרווח הזמן עד להופעת אירועים אלו.
בקרב מטופלים ב-Cyclosporine דווח על שיעור גבוה יותר של הופעה חדשה של יתר לחץ דם (p<0.001) וליקוי בתפקוד הכלייתי (p=0.047). שיעורי הופעה חדשה של היפרליפידמיה היו דומים בין שתי קבוצות הטיפול במעכבי קלצינאורין ושיעורי הופעה חדשה של סוכרת תועדו רק בקרב מושתלי ריאה שטופלו ב-Tacrolimus.
בנוכחות רמות שפל של Tacrolimus שהיו גבוהות מהטווח העליון של הנורמה לפחות בארבע מדידות במהלך התקופה שלאחר השתלת ריאה תועד סיכון מוגבר להתפתחות ליקוי כלייתי. לא תועד קשר מובהק סטטיסטית בין רמות סופרה-תרפויטיות של מעכבי קלצינאורין ובין רעילות אחרת שנבחנו המחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי רמות גבוהות של מעכבי קלצינאורין מלוות בסיכון מוגבר לליקוי כלייתי, אך לא זוהתה עליה בסיכון למחלות לב וכלי דם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!