בקרב חולים לאחר השתלת לב המתגוררים באזורים בהם רמות זיהום אוויר גבוהות תועדה עליה של 26% בסיכון לתמותה משנית לזיהום, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין חשיפה לחומר חלקיקי (PM2.5) ובין תמותה לאחר השתלת לב. הם העריכו את החשיפה לחומר חלקיקי על-בסיס אזור המגורים של המשתתפים בשנים 2004-2015 ואספו את נתוני התמותה של חולים לאחר השתלת לב. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין חשיפה לחומר חלקיקי ובין הסיכון לתמותה לאחר תקנון למאפייני התורם, המושתל והשכונה.
המחקר כלל 21,800 חולים עם מעקב של 86,713 שנות-אדם. גיל המשתתפים הממוצע בעת ההשתלה עמד על 52.6 שנים וב-39% מהמשתתפים תועדה אי-ספיקת לב על-רקע מחלה איסכמית. חשיפה שנתית ממוצעת לחומר חלקיקי עמדה על 10.6 מיקרוגרם/מ3.
לאחר חציון מעקב של 4.8 שנים, 5,208 חולים (23.9%) הלכו לעולמם. יחס הסיכון המשוער לתמותה, לכל עליה של 10 מיקרוגרם/מ3 בחשיפה השנתית ל-PM2.5 עמד על 1.43 (רווח בר-סמך 95% של 1.21-1.49). לאחר תקנון ל-30 משתנים הקשורים בתורם, במושתל ובסביבה, יחס הסיכון לתמותה לכל עליה של 10 מיקרוגרם/מ3 בחשיפה השנתית ל-PM2.5 עמד על 1.25 (רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.43).
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על השפעה סביבתית משמעותית על התוצאות לאחר השתלת לב והם תומכים בהשלמת מחקרים נוספים באוכלוסיה זו.
J Am Coll Cardiol 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!