השימוש במשוואות הכוללות גובה, משקל , גיל ומין לניבוי מסת הלב עדיפות בהקצאת איברים מתורמים למקבלים, בהשוואה למשוואות הכוללות את מדד מסת הגוף בלבדד, כך עולה ממחקר רטרוספקטיבי, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JACC: Heart Failure.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם התוצאות הגרועות יותר במקרים של השתלת לב בין מינים שונים נובעת מאי-התאמה בגודל האיבר המושתל.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת קורלציה גרועה בין משקל הגוף ובין גודל הלב והבדלים במשקל בין תורם ומקבל אינם קשורים עם הבדלים בשיעורי ההישרדות. גודל הלב עומד בקורלציה עם מין המטופלים, וחוסר התאמה במין התורם והמקבל מלווה בתוצאות גרועות מהצפוי.
החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי שכלל כ-31,000 זוגות מושתלי לב מבוגרים ממאגר United Network for Organ Sharing. הם התבססו על מודלים מנבאים לחישוב מסת הלב הכוללת הצפויה במקבלים ומושתלים. הם בחנו את חוסר ההתאמה בגודל הלב באמצעות חשוב אחוז ההבדל בין מסת הלב הכוללת הצפויה בתורם והמקבל.
למרות שההבדלים במדד מסת הגוף לא ניבאו את ההישרדות לאחר השתלת לב, ההבדלים במסת הלב הצפויה לפי המשוואות לעיל היו קשורים בהישרדות עד חמש שנים לאחר הניתוח. באופן ספציפי, בחולים בהם הושתלו הלבבות הכי לא-תואמים בגודל תועד סיכון מוגבר לתמותה לאחר שנה אחת (יחס סיכון של 1.25) ולאחר חמש שנים (יחס סיכון של 1.20).
מהמחקר עולה עוד כי גודל הלב עשוי להסביר את התוצאות הפחות טובות שתועדו בגברים שקיבלו תרומות לב מנשים. לפני ההקצאה האקראית, חוסר התאמה בין מין התורם והמקבל לווה בסיכון מוגבר לתמותה בגברים, אך לא בנשים. מניתוח רב-משתנים שכלל את מסת הלב הצפויה, חוסר התאמה בין המינים לא נותר עוד קשור עם ההישרדות בגברים.
חוסר התאמה שכלל תרומת איבר עם מסת לב כוללת צפויה של מעל 10-15% מתחת למסת הלב הצפויה הכוללת של המקבל נקשרה עם עליה משמעותית בסיכון לתמותה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הבדלים בין התורם והמקבל במסת הלב הצפויה השפיעו על שיעורי ההישרדות בעקבות חוסר התאמה בין מין התורם והמקבל ומהנתונים עולה כי חוסר התאמה בגודל הלב הינו גורם ניתן למניעה לתמותה לאחר השתלת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!