מאת איתמר גנמור
מממצאי מחקר חדש אשר פורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology בדצמבר 2010 עולה כי לחולים עם פרוטאינוריה קלה או קשה יש יותר סיכוי לסבול מפגיעה בכליה לאחר ניתוח מעקפים לעורקים הכליליים (coronary artery bypass grafting, CABG).
לדברי אחד החוקרים, ליותר מ-12% מהאוכלוסיה יש תפקוד כליתי לא תקין, ולכן הם בסיכון מוגבר לפגיעה כליתית ולסיבוכים אחרים בכל הליך פולשני. פגיעה כליתית לאחר ניתוח לבי (cardiac surgeryassociated acute kidney injury, CSA-AKI) היא אחד הסיבוכים המשמעותיים והקשים לאחר ניתוח לבי, ושכיחותה נעה בין 1% ל-30%. בצורתה הקשה ביותר CSA-AKI מביאה לצורך בטיפול תחליפי לכליה ולשיעור תמותה של 50%-60%.
התפקוד הכליתי מנוטר לרוב בעזרת רמות הקריאטינין בסרום או על ידי estimated glomerular filtration rate (eGFR). בחולים עם מחלת כליה כרונית, פרוטאינוריה (אשר נקבעת על ידי מקלון שתן או על ידי יחסי אלבומין/קריאטינין) נמצאה כמנבאת את התקדמות המחלה וסיבוכים אחרים כגון אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה בטווח הרחוק.
החוקרים בחנו 1052 חולים מבוגרים אשר עברו CABG בשלושה בתי חולים בשנים 2003-2007. פגיעה כליתית נצפתה ב-183 חולים (17.4%), מתוכם 50 (4.8%) נזקקו לטיפול תחליפי לכליה. בהשוואה לחולים ללא פרוטאינוריה, לחולים עם פרוטאינוריה קלה היה סיכון של פי 1.66 לפגיעה כליתית לאחר הניתוח. לחולים עם פרוטיאונריה בינונית עד קשה היה סיכון של פי 2.30 לפיתוח פגיעה כליתית, ופי 7.29 סיכון להזדקקות לדיאליזה או השתלת כליה.
לדברי אחד החוקרים, הבדיקה הפשוטה לפרוטיאנוריה נשכחת פעמים רבות, למרות חשיבותה כמנבאת סיבוכים לאחר ניתוח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!