האם יש להגביל את מתן עירוי כדוריות דם אדומות בניתוחי לב? (מתוך מדסקייפ)

בשנת 2016, כתב העת Journal of the American Medical Associationפ פרסם את הנחיות ה-AABB בנושא עירוי ואחסון כדוריות דם אדומות. הם סיכמו את הנתונים שפורסמו בין 1950 ועד 2016 וחמישה מחקרים שימשו להצדקת סף המוגלובין של 8 גרם/ד”ל למתן עירוי זה בחולים המאושפזים לאחר ניתוח לבבי לא-דחוף. הכותבים ציינו כי חולים לאחר ניתוח לבבי עשויים לסבול סף נמוך יותר, אך מרבית המחקרים קבעו סף של 8 גרם/ד”ל בקבוצת טיפול מוגבל. הם ציינו כי מחקרים אקראיים ומבוקרים פעילים בחנו סף נמוך יותר של 7.5 גרם/ד”ל וכי התוצאות שהיו צפויות להתפרסם לאחר שנה אחת עשויות היו לסייע בקביעה אם ישנה עדיפות לסף נמוך יותר.

ממצאי מחקר TRICAS פורסמו בשנת 2017 ובמאמר שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine הוצגו התוצאות לאחר שישה חודשי מעקב. מחקר TRICS כלל חולים לאחר ניתוח לבבי, בסיכון בינוני-עד-גבוה לתמותה, לפי מדד EuroSCORE (European System for Cardiac Operative Risk Evaluation). חולים בקבוצה הרסטריקטיבית קיבלו עירוי כדוריות דם אדומות בסף המוגלובין של 7.5 גרם/ד”ל, ללא תלות במחלקה בה אושפזו בבית החולים. בקבוצה הליבארלית, יעד המוגלובין עמד על 9.5 גרם/ד”ל בחדר הניתוח או ביחידות טיפול נמרץ, אך במחלקות האשפוז היעד עמד על 8.5 גרם/ד”ל. לאחר 30 ימים, הגישה הרסטריקטיבית הייתה לא-נחותה בהערכת התוצא המשולב של תמותה מכל-סיבה, אוטם שריר הלב, אירוע מוחי, או הופעה חדשה של כשל כלייתי עם דיאליזה. שיעור קטן יותר משמעותית של חולים בקבוצת הטיפול הרסטריקטיבי קיבלו מנות דם, בהשוואה לקבוצה המקבילה.

מחקר TITRe2 (Transfusion Indication Threshold Reduction), שכלל גם חולים לאחר ניתוח לבבי לא-דחוף, זיהה שיעורי תמותה גבוהים יותר עם גישה רסטריקטיבית למתן מנות דם (המוגלובין של מתחת ל-7.5 גרם/ד”ל) לאחר 90 ימים. ממצאים אלו הובילו לחשש כי מעקב אחר החולים מעבר ל-30 ימים עשוי להוכיח כי הגישה הרסטריקטיבית גורמת נזק למטופלים. בכדי לענות על שאלה זו, מחקר TRICS כלל מעקב אחר כל החולים לאורך שישה חודשים. החוקרים גם בחנו תוצא משני משולב, שכלל את כל מרכיבי התוצא העיקרי, עם תוספת פניות לחדר מיון, אשפוזים חוזרים ורה-וסקולריזציה כלילית בתוך שישה חודשים לאחר הניתוח. לאחר חצי שנה, הגישה הרסטריקטיבית הייתה לא-נחותה בהשוואה לגישה הליבראלית בהערכת התוצא העיקרי המשולב. בדומה, לאחר שישה חודשים לא תועדו הבדלים מובהקים בתוצא המשני המשולב או בשיעורי התמותה.

המומחים סבורים כי ממצאי מחקר TRICS הוכיחו כי הגישה הרסטריקטיבית בטוחה, וככל הנראה עדיף לקבוע יעד של ריכוז המוגלובין סביב 7.5 גרם/ד”ל בחולים לאחר ניתוח לבבי לא-דחוף. מאחר והמחקר נועד להוכיח העדר-נחיתות, לא ברור אם ישנה עדיפות לגישה הרסטריקטיבית. עם זאת, מאחר והדבר הפחית את העירויים הנדרשים, רבים יהיו מוכנים לאמץ גישה זו.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן